תרשום אני ערבי / מחמוד דרוויש
תִּרְשוֹם!
אֲני עֲרָבִי.
מִסְפָּר תְּעוּדַת הַזְּהוּת שֶלִי הוּא 50,000,
יֵש לִי שְמוֹנָה יְלָדִים
וְהַתְּשִיעִי יָבוֹא אַחֲרֵי הַקַּיִּץ!
הַאִם זֶה מַכְעִיס אוֹתְּךָ?
תִּרְשוֹם!
אֲני עֲרָבִי.
עוֹבֵד עִם חֲבֵרִים יְגֵעֶים בַּמַּחְצֵבָה.
יֵש לִי שְמוֹנָה יְלָדִים
אֲנִי חוֹצֵב לְמַעֲנָם מִן הַסְּלָעִים
לֶחֶם, מַחְבָּרוֹת וּבְגָדִים.
אֵינֶנִּי מְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת
וְלֹא מַשְׁפִּיל עַצְמִי
עַל סַף מִפֵתֲנֲךָ
הָאִם זֶה מַכְעִיס אוֹתְךָ?
תִּרְשוֹם!
אֲני עֲרָבִי.
שֵם לְלֹא תֹאַר,
סוֹבְלָנִי בְּאֶרֶץ
בָּה הַכָּל חַייִּם בְּרוֹגֶז
שָׁרְשִׁי,
עַגְּנוּ עוֹד טֶרֶם לֵדַת הַזְּמָן
לִפְנֵי תְּחִילַת הָעִידָנִים
לִפְנֵי הַזַּיִת וְהַבְּרוֹשׁ
וּלִפְנֵי שֶצָמַח הַעֶשֶב
אָבִי.. צֵאצָא לְמִשְפַּחַת הַמָּחֲרֵשָה
לֹא מִמָעֲמָד אצִיִלים
וְסָבִי.. הָיָּה פָלַאח
לֹא מְיֻחַס וְלֹא מְקֻשַר
לִימֵד אוֹתִי אֵת גָאֲוָת הַשֶּמֶש
לִפְנֵי שֶלִּימְדָנִי לִקְרֹא
וּבֵיתִי, בִּקְתַת הַשוֹמֵר
עֲשוּי עֲנָפִים וְקָנִים
הָאִם אֲתָּה מְרוּצֵה מִמָּצָבִי?
יֵש לִי שֵם לְלֹא תוֹאַר!
תִּרְשוֹם!
אֲני עֲרָבִי.
צֶבַע שְעֲרִי.. פֶּחָם
צֶבַע עֵינַי.. חוּם
תְּכוּנוֹתַיי:
לְרֹאשִי עָקַאל עֲל הַכָּפִיָּה
כַּף יָדִי חֲזָקָה כַּסֶלַע.
כְּתוֹבְתִי:
כְּפָר נִדָּח שְׁכוּחַ אֵל
רְחוֹבוֹתָיו נְטוּלֵי-שֵמוֹת,
וְכָל גְבָרַיו בַּשָּדוֹת וּבַמָּחֲצֵבָה
הַאִם אַתָּה כּוֹעֵס?
תִּרְשוֹם!
אֲנִי עֲרָבִי,
גָּזַלְתָּ אֶת כַּרְמֵי אֲבוֹתַי
וְאֶת הָאֲדָמָה שֶׁעִבַּדְנוּ,
אָנֹכִי וְיְלָדַּי.
לֹא הוֹתַרְתָּ לָנוּ וְלִנְכָדַי
דָּבָר זוּלַת סְלָעִים,
הַאִם גַּם אוֹתָם שֶׁלְּטוֹנְךָ יַחְמֹס?
אִם כָּךְ,
רְשֹׁם בְּרֹאשׁ הָעַמּוּד הָרִאשׁוֹן;
שֶׁאֵינֶנִּי שׂוֹנֵא אֲנָשִׁים
וְאַף לֹא גּוֹזֵל דָּבָר מֵאִישׁ,
אַךְ אִם אֶהְיֶה רָעֵב
אוּכַל אֶת בְּשָׂרוֹ שֶׁל הַגַּזְלָן,
הִזָהֵר לְךָ,
הִזָהֵר;
מֵהָרָעָב שֶׁלִּי,
מִזַּעָמִי!
תִּרְשוֹם!
אֲני עֲרָבִי.
מִסְפָּר תְּעוּדַת הַזְּהוּת שֶלִי הוּא 50,000,
יֵש לִי שְמוֹנָה יְלָדִים
וְהַתְּשִיעִי יָבוֹא אַחֲרֵי הַקַּיִּץ!
הַאִם זֶה מַכְעִיס אוֹתְּךָ?
תִּרְשוֹם!
אֲני עֲרָבִי.
עוֹבֵד עִם חֲבֵרִים יְגֵעֶים בַּמַּחְצֵבָה.
יֵש לִי שְמוֹנָה יְלָדִים
אֲנִי חוֹצֵב לְמַעֲנָם מִן הַסְּלָעִים
לֶחֶם, מַחְבָּרוֹת וּבְגָדִים.
אֵינֶנִּי מְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת
וְלֹא מַשְׁפִּיל עַצְמִי
עַל סַף מִפֵתֲנֲךָ
הָאִם זֶה מַכְעִיס אוֹתְךָ?
תִּרְשוֹם!
אֲני עֲרָבִי.
שֵם לְלֹא תֹאַר,
סוֹבְלָנִי בְּאֶרֶץ
בָּה הַכָּל חַייִּם בְּרוֹגֶז
שָׁרְשִׁי,
עַגְּנוּ עוֹד טֶרֶם לֵדַת הַזְּמָן
לִפְנֵי תְּחִילַת הָעִידָנִים
לִפְנֵי הַזַּיִת וְהַבְּרוֹשׁ
וּלִפְנֵי שֶצָמַח הַעֶשֶב
אָבִי.. צֵאצָא לְמִשְפַּחַת הַמָּחֲרֵשָה
לֹא מִמָעֲמָד אצִיִלים
וְסָבִי.. הָיָּה פָלַאח
לֹא מְיֻחַס וְלֹא מְקֻשַר
לִימֵד אוֹתִי אֵת גָאֲוָת הַשֶּמֶש
לִפְנֵי שֶלִּימְדָנִי לִקְרֹא
וּבֵיתִי, בִּקְתַת הַשוֹמֵר
עֲשוּי עֲנָפִים וְקָנִים
הָאִם אֲתָּה מְרוּצֵה מִמָּצָבִי?
יֵש לִי שֵם לְלֹא תוֹאַר!
תִּרְשוֹם!
אֲני עֲרָבִי.
צֶבַע שְעֲרִי.. פֶּחָם
צֶבַע עֵינַי.. חוּם
תְּכוּנוֹתַיי:
לְרֹאשִי עָקַאל עֲל הַכָּפִיָּה
כַּף יָדִי חֲזָקָה כַּסֶלַע.
כְּתוֹבְתִי:
כְּפָר נִדָּח שְׁכוּחַ אֵל
רְחוֹבוֹתָיו נְטוּלֵי-שֵמוֹת,
וְכָל גְבָרַיו בַּשָּדוֹת וּבַמָּחֲצֵבָה
הַאִם אַתָּה כּוֹעֵס?
תִּרְשוֹם!
אֲנִי עֲרָבִי,
גָּזַלְתָּ אֶת כַּרְמֵי אֲבוֹתַי
וְאֶת הָאֲדָמָה שֶׁעִבַּדְנוּ,
אָנֹכִי וְיְלָדַּי.
לֹא הוֹתַרְתָּ לָנוּ וְלִנְכָדַי
דָּבָר זוּלַת סְלָעִים,
הַאִם גַּם אוֹתָם שֶׁלְּטוֹנְךָ יַחְמֹס?
אִם כָּךְ,
רְשֹׁם בְּרֹאשׁ הָעַמּוּד הָרִאשׁוֹן;
שֶׁאֵינֶנִּי שׂוֹנֵא אֲנָשִׁים
וְאַף לֹא גּוֹזֵל דָּבָר מֵאִישׁ,
אַךְ אִם אֶהְיֶה רָעֵב
אוּכַל אֶת בְּשָׂרוֹ שֶׁל הַגַּזְלָן,
הִזָהֵר לְךָ,
הִזָהֵר;
מֵהָרָעָב שֶׁלִּי,
מִזַּעָמִי!