איך מוזר פה הכל
כל יום הוא כמו גבעה חדשה
ושדה ירוק ופורה
שאוסף את כל מחשבותיי
ושתיקה אחת קטנה
שמתעצמת ופוחתת בו זמנית
ועיניים שקוראות הכל
ופה שותק
והכל כל כך חזק ואמיתי
האמת היא
שאני לא יודעת מה יהיה איתי
ומה הטעם בכלל? מה?
הרי הפצעים יגלידו ואיתם יופיעו חדשים
במקומות אחרים
צלקות שנולדת איתם
שעוטפות אותך
שיודעות עלייך הכל ולא נותנות לשכוח
פה מסתכם סיפורי.
אני במקום אחר עכשיו
והבנתי, הבנתי הכל
ףואני מרגישה איך הדם זורם והלב דופק
אבל משהו התכבה
הריקנות ממלאה את גופי
החיים הם דבר כה מבלבל
והעולם שלי והעולם שלהם
אני נכבית
אולי מהר מדי
אבל המדורה שדולקת בי
שמכאיבה ומעוררת כל פרט
שביבי זיכרון מימים רחוקים רחוקים
וההבנה פתאום חודרת לכל מקום
מה הטעם להמשיך לחלום על כל היופי
ולחיות בעולם כה מכוער
כל יום הוא כמו גבעה חדשה
ושדה ירוק ופורה
שאוסף את כל מחשבותיי
ושתיקה אחת קטנה
שמתעצמת ופוחתת בו זמנית
ועיניים שקוראות הכל
ופה שותק
והכל כל כך חזק ואמיתי
האמת היא
שאני לא יודעת מה יהיה איתי
ומה הטעם בכלל? מה?
הרי הפצעים יגלידו ואיתם יופיעו חדשים
במקומות אחרים
צלקות שנולדת איתם
שעוטפות אותך
שיודעות עלייך הכל ולא נותנות לשכוח
פה מסתכם סיפורי.
אני במקום אחר עכשיו
והבנתי, הבנתי הכל
ףואני מרגישה איך הדם זורם והלב דופק
אבל משהו התכבה
הריקנות ממלאה את גופי
החיים הם דבר כה מבלבל
והעולם שלי והעולם שלהם
אני נכבית
אולי מהר מדי
אבל המדורה שדולקת בי
שמכאיבה ומעוררת כל פרט
שביבי זיכרון מימים רחוקים רחוקים
וההבנה פתאום חודרת לכל מקום
מה הטעם להמשיך לחלום על כל היופי
ולחיות בעולם כה מכוער