רוצה לחזור לעולם אחר
של פעם
לתמימות ולפשטות
לעולם שכבר לא קיים
האם זה אנחנו שהשתנינו או העולם שהשתגע?
לזמנים שהכול היה פשוט ללא הצגות ומחזות
למכולת השכונתית של מוטי במקום לעזים שקופצות מקירות
לימים שהייתי קונה חצי כיכר לחם ועוד בהקפה
כמו שמנת של פעם (תודו שהיא הרבה יותר טעימה)
לבזיק ויויו גם
זהו, בדיוק לזה
לשחור ולבן אבל הכי צבעוני שאי פעם היה
בניגוד לצבעים של היום, שמרוב הגוונים לא רואים את היער
לימים שהיינו יכולים ללכת לבד לבית הספר היסודי עם ילקוט על הגב,
ולא עם תיק נסיעות ומכשיר סלולארי שלא מבייש שום איש עסקים, מלבד ספיידרמן ובאטמן
שמזכירים לנו שעדיין מדובר בילדים שהולכים לכיתה א'.
להיכרויות בספריה, עם מדפים וספרים אמתיים שמחליפים עם כרטיס ותאריך תפוגה,
בניגוד לאנשים המקוטלגים על גבי מסכים שמתחלפים כל לחיצה על F5,
בעלי כרטיסים ללא תאריך יעד,
וכוונות ברורות לחלוטין.
רוצה לחזור לשם,
לעולם שכבר לא קיים.
של פעם
לתמימות ולפשטות
לעולם שכבר לא קיים
האם זה אנחנו שהשתנינו או העולם שהשתגע?
לזמנים שהכול היה פשוט ללא הצגות ומחזות
למכולת השכונתית של מוטי במקום לעזים שקופצות מקירות
לימים שהייתי קונה חצי כיכר לחם ועוד בהקפה
כמו שמנת של פעם (תודו שהיא הרבה יותר טעימה)
לבזיק ויויו גם
זהו, בדיוק לזה
לשחור ולבן אבל הכי צבעוני שאי פעם היה
בניגוד לצבעים של היום, שמרוב הגוונים לא רואים את היער
לימים שהיינו יכולים ללכת לבד לבית הספר היסודי עם ילקוט על הגב,
ולא עם תיק נסיעות ומכשיר סלולארי שלא מבייש שום איש עסקים, מלבד ספיידרמן ובאטמן
שמזכירים לנו שעדיין מדובר בילדים שהולכים לכיתה א'.
להיכרויות בספריה, עם מדפים וספרים אמתיים שמחליפים עם כרטיס ותאריך תפוגה,
בניגוד לאנשים המקוטלגים על גבי מסכים שמתחלפים כל לחיצה על F5,
בעלי כרטיסים ללא תאריך יעד,
וכוונות ברורות לחלוטין.
רוצה לחזור לשם,
לעולם שכבר לא קיים.