ימי השפע חלפו,
הקיץ בעיצומו
ואת חמדת לבבי טרם פגשתי.
נערתי, אליה יוצא לבי בערגה!
ימי השפע חלפו
ופני אל שדות המרעה
הרחוקים של הקיץ
אהבה היא תמיד עכשיו בהווה. גם אם המילים המעוררות אותה מדברות על עבר או עתיד.
אהבה היא דרך קיום. דרך לנשום.
האין זאת?
אהבה תמיד מתרחשת,
ברחשי גלים
בציוצי ציפורים
בנפנוף עלוות העלים
אהבה.
בינות שדה מוריק
בינות מחשבה ולב בריק
מתקיימת אהבה.
מי ייתן ותמצא
את חמדת לבבך
אליה לבך
עורג.
שיר אהבה מקסים:)
ואני כאן. ורק השליח
הקרדיט הוא באמת לשיר עממי בדואי מהרי סיני
אני מאחל לך שתמצא את חמדת לבבך במהרה!
אתה לא נראה לי בדואי:)
היא עוד תגיע זו שתרטיט את ליבך....