מחכה מאתמול- אחכה עד מחר,
כענן הנושק לאדמה,
כל רעש אחר מצעקת הדממה.
לא אתן לך, הרי כך תתרצה,
ואלי תדע שלא להאמין לי,
וחשבתי מבחוץ וכך ראיתי אמיתי.
ואלי יצאת החוצה, וראית,
ואלי הבטת על השטח הריק שנשאר כאן,
וכל שקר נעלם תחת הרגש מזמן.
ספרתי אותם, את השדות הריקים,
גילית פרחים ופירות ביכורים,
ורק בשדה קמל שושן תחת עול העשבים.
האור שם חיכה לי, בשדה הנטוש,
כחוזר אל שטחי הבשורה,
כעלה מתפורר, בפזמון החוזר.
בשדה הנטוש מהבהב לו כוכב, מהרהר בשלום, בפריחה, בעכשיו,
וכשהוא ישאיר אחריו שובל של אור, וכך יחזור,
מי שראה את השדה- אולי יבין.
כענן הנושק לאדמה,
כל רעש אחר מצעקת הדממה.
לא אתן לך, הרי כך תתרצה,
ואלי תדע שלא להאמין לי,
וחשבתי מבחוץ וכך ראיתי אמיתי.
ואלי יצאת החוצה, וראית,
ואלי הבטת על השטח הריק שנשאר כאן,
וכל שקר נעלם תחת הרגש מזמן.
ספרתי אותם, את השדות הריקים,
גילית פרחים ופירות ביכורים,
ורק בשדה קמל שושן תחת עול העשבים.
האור שם חיכה לי, בשדה הנטוש,
כחוזר אל שטחי הבשורה,
כעלה מתפורר, בפזמון החוזר.
בשדה הנטוש מהבהב לו כוכב, מהרהר בשלום, בפריחה, בעכשיו,
וכשהוא ישאיר אחריו שובל של אור, וכך יחזור,
מי שראה את השדה- אולי יבין.