היות שהאלים אינם כליל השלמות. הם למעשה "רעיון" גישה פילוסופית לראיית עולם.
לכן ישנם טובים ישנם רעים. בכל מקרה הם בהחלט בעלי יצרים.
האלילות היא בעיקרון ההיפך מהגישה הדתית המאמינה באל אחד.
פרויד הבין זאת והשתמש במושגים האלילים להסביר התנהגות אדם: טנטוס, ארוס , ליבידו ועוד...
ככלל היונית העתיקה שימשה לו כלשון לבהרת רעיונותיו.
שפינוזה ראה את האלוהות בטבע ועל כך "זכה" לחרם.
הזעם של היהדות האורתודוכסית, הוא הוכחה למרחק בתפיסות.
ככל שהזעם גבר כך ניתן להניח שהחשש מכניסת האלילות היתה מוחשית יותר.
הספקנות על פי סוקרטס וממשיכי דרכו - האישים שחיו בעת שבה היתה תפיסה של פוליטאיזם -ריבוי אלים. הבסיס ההגיוני לחיי האדם הניסיון לחשוב ולהבין. ספקנות גורמה לבני אדם לפעול באופן נחרץ ולעיתים אלים מאד. סדקים בתפיסה זו החוסמת חופש מחשבה הביאו על האנושות צרות רבות.
בנצרות זכורה לרעה האינקוויזיציה. באיסלם עונש מוות לכופרים.
תפיסה זו מאפיינת גם משטרים טוטליטריים וגם לדתות שמטבען שמרניות וכל ספק עלול לערער את תקפותן.
הפילוסוף המופיע בספר המדינה של אפלטון. מפעיל את מוחו אינו מקובע הוא חושב....
מעניין שגם הרמב"ם אף סבל מעוינות והוחרם בשל היותו חופשי בפרשנותו ונוטה לקרוא פילוסופיה שאינה "מיישרת קו" עם האורתודוכסיה.
לכן ישנם טובים ישנם רעים. בכל מקרה הם בהחלט בעלי יצרים.
האלילות היא בעיקרון ההיפך מהגישה הדתית המאמינה באל אחד.
פרויד הבין זאת והשתמש במושגים האלילים להסביר התנהגות אדם: טנטוס, ארוס , ליבידו ועוד...
ככלל היונית העתיקה שימשה לו כלשון לבהרת רעיונותיו.
שפינוזה ראה את האלוהות בטבע ועל כך "זכה" לחרם.
הזעם של היהדות האורתודוכסית, הוא הוכחה למרחק בתפיסות.
ככל שהזעם גבר כך ניתן להניח שהחשש מכניסת האלילות היתה מוחשית יותר.
הספקנות על פי סוקרטס וממשיכי דרכו - האישים שחיו בעת שבה היתה תפיסה של פוליטאיזם -ריבוי אלים. הבסיס ההגיוני לחיי האדם הניסיון לחשוב ולהבין. ספקנות גורמה לבני אדם לפעול באופן נחרץ ולעיתים אלים מאד. סדקים בתפיסה זו החוסמת חופש מחשבה הביאו על האנושות צרות רבות.
בנצרות זכורה לרעה האינקוויזיציה. באיסלם עונש מוות לכופרים.
תפיסה זו מאפיינת גם משטרים טוטליטריים וגם לדתות שמטבען שמרניות וכל ספק עלול לערער את תקפותן.
הפילוסוף המופיע בספר המדינה של אפלטון. מפעיל את מוחו אינו מקובע הוא חושב....
מעניין שגם הרמב"ם אף סבל מעוינות והוחרם בשל היותו חופשי בפרשנותו ונוטה לקרוא פילוסופיה שאינה "מיישרת קו" עם האורתודוכסיה.


