לעומת אלפים שעברו משפט על פי חוק, בעלי זכויות כגון: ביקורים, לימודים (כן, כן- תארים ראשונים!!!!) תנאי מחיה סבירים! וכל זאת על חשבון המדינה.
את המחיר ישלמו כל התושבים?
תושבי מדינת ישראל לדורותיה (מהקמת המדינה - דרך המלחמות והאינתיפאדה ועד סכסוך קיומי יום יומי) משלמים.
זאת המציאות שלנו.
על אילו השלכות אתה מדבר? על הפיגועים, על האלימות, על הגזענות ועל הדו קיום הקלוקל שמתקיים כאן מהקמת המדינה?
ובכן, כל זה היה קיים לפני החטיפה וימשיך להתקיים גם אחרי.
1027 אסירים עם דם על הידיים לא ישנו זאת. כי על כל אחד מהאסירים הללו מתקיימים עוד מאות בעולם ובמזרח תיכון בפרט.
העולם לא מבין (וכנראה גם אתה) את היחס הכמותי בין חייל אחד שלנו לעומת אלפי אסירים שלהם..
אז, מה שכנראה נבצר מהעולם להבין - הוא- שחייל אחד שלנו נמצא בשבי, בתנאים לא תנאים, עם אלימות, כפייה, עינויים, בדידות, פחד, כאב - פיזי ונפשי.
לבד.
כשבהמות עושות בו כרצונם.
באותה העת שבה אלפי האסירים הללו מרצים שנות מאסר על פשעים (!!) שהם ביצעו ושוהים בתנאים "נורמליים".
ובאשר לשאלתך, גלעד שליט אינו רכוש ציבורי.
אבל הוא התקווה של כולנו. הוא האהבה והכמיהה שלנו.
גלעד שליט הוא כל אחד מאיתנו.
גלעד שליט מתגלם בכל יהודי.
הוא החובה המוסרית שלנו, הוא הייעוד היהודי שלנו.
ויותר מכל,
הוא ילד.
שלקחו לו את התמימות, את הביטחון, את האמון, את האהבה, את הרצון לחיות - לקחו לו את עצמו.
אותם דברים שמתקיימים בכל אחד מאיתנו, דברים כה מובנים מאליו.
לקחו לו את הזכות הבסיסית של האדם - להיות אדון לעצמו, אחראי לעצמו ולחייו.
