"עתה אספר סיפור מופלא שאין כיוצא בו אפילו בסיפורי קדם. דרך הילוכי ראיתי פרח קטן ששתלו המקום במקום בודד ומוצנע שאפשר שהוא עצמו אינו יודע שיש עוד שאר מקומות בעולם חוץ ממקומו. אבל דבר זה ברור שיודע ומכיר שלמעלה ממנו שמים שמורידים לו גשמים וטללים ושמש וירח שמאירים לו לצמוח. ומנין אני יודע, לפי שראיתי שנושא עיניו לשמים. ואפילו פגעה בו רוח ומנענעתו ומשפילה אותו עד לעפר כיון שחלפה מיד חוזר ומגביה ראשו כלפי מעלה שכל הטובות והברכות באות משם" (לפנים מן החומה, עגנון).
