הייתי ילדה רגילה , ילדה שאוהבת את הטבע , את הפרפרים , את הנוף , את העונות , ובמיוחד את הסתיו ...
באתי לתיכון בכיתה י' , הייתי חדשה , הייתי ילדה מאוד ביישנית ותמימה שרק מנסה להתחבר לאנשים אבל מתוך ידע של פחד ובישנות :\
נפרדתי מהבצפר הקודם מהחברות הכי טובות שלי שבלעדיהן לא הייתי מסתדרת בשום מקום !
קראו להו : נופר , נועה , עמית , והודיה (:
הן היו איתי בכל מקום ובכל זמן , הייתי מספרת להן הכל על עצמי ומשפתחת אותן בכל משהיה עובר עליי ביום יום !!!
היינו מחוברות תמיד , כל הזמן , בכל שעה , ובכל דקה !
כשעזבתי אותן ועברתי לתיכון אחר ממש הצטערתי אבל לא הייתה לי ברירה כי גם עברתי עיר אז הייתי צריכה לעזוב את הבצפר הקודם שלי ואת החברות הכי טובות שלי !!!
הייתי ממש עצובה :(
אבל ניסיתי לחשוב תמיד מחשבות חיוביות ולא שליליות , חשבתי לעצמי שזה טוב גם להכיר חברים וחברות חדשים בתיכון , להתחיל למשל חיים חדשים , בבית חדש , עם חברים חדשים , ואפילו שכונה חדשה , ולא לשכוח שגם אפשר להכיר בשכונה חברים חדשים ...
בכניסתי לתיכון ביום הראשון , מופתעת מובהלת ומוקפת במחשבות הבטתי בשומר הוא היה עם שפם שחור ענק , שיר חום חזק , ומפחיד קצת , נראה בריון שרוב הזמן רק נלחם !!!
כשנכנסתי לשער של התיכון עמדתי קפואה במקום , ראיתי המון ילדים מסתובבים , צוחקים , ומדברים בינהם , קינאתי !!!!!!!!!
בכניסתי ראיתי ילדה עם שיער בלונדיני מחבקת שכולה מאושרת ילדה אחרת עם שיער שטני חום , הן היו ממש מאושרות ושמחות שהן רואות אחת תשניה סוף סוף !!!
אני עמדתי בשער ממש מבוישת ואדומה , לא ידעתי מה לעשות , חשבתי שעם אני אכנס כולם יצחקו עליי שאני נכנסת עצובה ובודדה .
השומר לחש לי : " את יכולה להיכנס חמודה , אל תתביישי " , אני שתקתי שתיקה ארוכה למשך דקה , והוא עדיין הסתכל עליי עם חיוך ...
הסתכלתי עליו בחזרה ונזכרתי להגיד לו : " אני לא מתביישת זה בסדר " .
הוא הסתכל עליי צחק ואמר : " בסדר " .
אני נכנסתי בצעדים איטיים , בקושי זזתי מהמקום ...
ניסיתי ללכת קצת יותר מהר ולא הצלחתי המוח עצר את הגוף שלי ללכת מהר ...
עבר הרבה זמן עד שהצלחתי להכנס לשכבה , הייתי מוקפת בכל מיני ילדים שמחים ומאושרים שרואים אחד את השני ומתחבקים מרוב געגועים !!!
אני קינאתי וחשבתי רק על החברות שלי , שעכשיו אני יהיה ממש לבד בלי חברות שיהיה לי לשחק איתן או לדבר , או אפילו לצחוק רוב הזמן !!!
................................................................
תכתבו לי עם כדאי לי להמשיך ... :)
באתי לתיכון בכיתה י' , הייתי חדשה , הייתי ילדה מאוד ביישנית ותמימה שרק מנסה להתחבר לאנשים אבל מתוך ידע של פחד ובישנות :\
נפרדתי מהבצפר הקודם מהחברות הכי טובות שלי שבלעדיהן לא הייתי מסתדרת בשום מקום !
קראו להו : נופר , נועה , עמית , והודיה (:
הן היו איתי בכל מקום ובכל זמן , הייתי מספרת להן הכל על עצמי ומשפתחת אותן בכל משהיה עובר עליי ביום יום !!!
היינו מחוברות תמיד , כל הזמן , בכל שעה , ובכל דקה !
כשעזבתי אותן ועברתי לתיכון אחר ממש הצטערתי אבל לא הייתה לי ברירה כי גם עברתי עיר אז הייתי צריכה לעזוב את הבצפר הקודם שלי ואת החברות הכי טובות שלי !!!
הייתי ממש עצובה :(
אבל ניסיתי לחשוב תמיד מחשבות חיוביות ולא שליליות , חשבתי לעצמי שזה טוב גם להכיר חברים וחברות חדשים בתיכון , להתחיל למשל חיים חדשים , בבית חדש , עם חברים חדשים , ואפילו שכונה חדשה , ולא לשכוח שגם אפשר להכיר בשכונה חברים חדשים ...
בכניסתי לתיכון ביום הראשון , מופתעת מובהלת ומוקפת במחשבות הבטתי בשומר הוא היה עם שפם שחור ענק , שיר חום חזק , ומפחיד קצת , נראה בריון שרוב הזמן רק נלחם !!!
כשנכנסתי לשער של התיכון עמדתי קפואה במקום , ראיתי המון ילדים מסתובבים , צוחקים , ומדברים בינהם , קינאתי !!!!!!!!!
בכניסתי ראיתי ילדה עם שיער בלונדיני מחבקת שכולה מאושרת ילדה אחרת עם שיער שטני חום , הן היו ממש מאושרות ושמחות שהן רואות אחת תשניה סוף סוף !!!
אני עמדתי בשער ממש מבוישת ואדומה , לא ידעתי מה לעשות , חשבתי שעם אני אכנס כולם יצחקו עליי שאני נכנסת עצובה ובודדה .
השומר לחש לי : " את יכולה להיכנס חמודה , אל תתביישי " , אני שתקתי שתיקה ארוכה למשך דקה , והוא עדיין הסתכל עליי עם חיוך ...
הסתכלתי עליו בחזרה ונזכרתי להגיד לו : " אני לא מתביישת זה בסדר " .
הוא הסתכל עליי צחק ואמר : " בסדר " .
אני נכנסתי בצעדים איטיים , בקושי זזתי מהמקום ...
ניסיתי ללכת קצת יותר מהר ולא הצלחתי המוח עצר את הגוף שלי ללכת מהר ...
עבר הרבה זמן עד שהצלחתי להכנס לשכבה , הייתי מוקפת בכל מיני ילדים שמחים ומאושרים שרואים אחד את השני ומתחבקים מרוב געגועים !!!
אני קינאתי וחשבתי רק על החברות שלי , שעכשיו אני יהיה ממש לבד בלי חברות שיהיה לי לשחק איתן או לדבר , או אפילו לצחוק רוב הזמן !!!
................................................................
תכתבו לי עם כדאי לי להמשיך ... :)