לא מסכים איתך בחזרה |clap|
דוגמא ממקום אחר..
אני צועד לי בקניון העירוני לכיוון החנות התורנית הקרובה.
אומר שלום למוכר ומבקש "יש לכם כאן תפילין למכירה?"
המוכר מציג לי כמה אפשרויות, ואני מבקש הבהרות.
"אלו מוצלחות במיוחד", הוא אומר, "תראה הם באים עם אישור שהם עברו בדיקת מחשב!"
אני מביט בו, ומצביע עם האצבע המורה על עיני הימנית, "סליחה?", אני מרים את קולי, "הם עברו בדיקת מחשב? על מי אתה עובד פה? תן לי תפילין אמיתיות שנבדקו ע'י סופר סתם, להדפיס PDF על קלף גם אני יודע."
יש ציבור גדול ש"בדיקת מחשב" נשמע לו כמו משהו חיובי, כי 'מחשב הרי לא יכול לטעות'.
מי שחי בצמוד אליו ומפתח תוכנות שכאלו, מכיר את מגבלותו ואת גולמיותו של המחשב.
אל תשכחו שהוא גולם, ואל תתנו לו לקום על יוצרו.
ספר - זה עם הדפים המתרפרים, הריח של המדף, הכריכה, והאזניים עם הסימניה (פרסומת סמוייה) אי שם באמצעו.
ואפרופו, מקור הידע, האנציקלופידה - זה זו עם המליון כרכים והאבק האלמותי. אינה משתנה, אמינה - יש על מי להשען ואל מי לפנות בבקשה להבהרות, אינה תלויה בגחמותיהם של נערים מתבגרים בני ארבעים שתפסו עמדה בויקיפדיה ומחליטים (בדיוק כמו הthought police ב1984 של אורוול) מה יכתב ומה יושמט מכל ערך.
אגב, ההוה אמינה[מחשבה ראשונית] של סימניה היתה לפגוש את הנוער במקום בו הוא נמצא (אינטרנט) ולמשוך אותם משם אל עולם הספר (מחוץ למחשב).
