“הספר "חיוג אל השאול" (הוצאת רמדור, 1966) הוא מותחן ריגול מאת הסופר הבריטי ג'ון לה-קארה. הסופר, ששמו האמיתי הוא דיוויד קורנוול, למד באיטון ובאוקספורד, שירת בצבא הבריטי כקצין מודיעין הצבאי באוסטריה והצטרף לשירות הביטחון הבריטי, אם-אי-5. בהמשך עבר לשירות החשאי הבריטי ואף שמעולם לא הבהיר את טיב שירותו כקצין מודיעין תחת כיסוי דיפלומטי בשגרירות בריטניה במערב גרמניה, הרי שככל שניתן להעריך, הוא עסק, כפי שמקובל לכנות זאת בז'רגון המקצועי ובדומה לכמה מגיבוריו, בהפעלת סוכנים. במקביל, כתב ספרי ריגול.

נראה שזהותו נחשפה כאשר קים פילבי, הבכיר והמוצלח בסוכנים שגייס הביון הסובייטי בבריטניה, מסר את שמו לצד שכנגד. בשנת 1964, פרש מן השירות, והפך לסופר במשרה מלאה תחת שם העת ג'ון לה קארה. כאשר זכה אחד מספריו להצלחה של ממש נאלץ לבחור בין קריירה ספרותית לבין קריירה כמרגל. אין ספק שבחר נכון. בספריו תיאר נאמנה, אולי יותר מכל אחד אחר, את עולם הביון במלחמה הקרה – המאבק בין ארצות הברית ובנות בריתה לבין ברית המועצות וגרורותיה.

בספרו הראשון הציג את גיבורו, רב-המרגלים והשועל מספר אחד של שירות הריגול הבריטי, ג'ורג' סמיילי. דמותו של סמיילי הנמוך, השמנמן והממושקף, מהווה אנטיתזה לדמותו של ג'יימס בונד, אף כי גם הוא היה בעברו איש שטח שפעל רבות מעבר לגבולות אנגליה. "מתחת לאותה חיצוניות סתמית שלו היה ג'ורג' סמיילי כרוך בכל לבו אחר הפעילות החשאית שלו בתחומי המודיעין. העיסוק הזה בשירות האינטליג'נס זימן לו עמיתים וחברים-לעבודה שהיו אף הם תמהוניים ומוזרים – בעלי אופי ורקע מעורפלים שלו" (עמוד 11).

כשהיה סטודנט באוקספורד, והתמחה בשירה גרמנית במאה ה-17, "הוצעה לו, למעשה, משרה במוסד אשר מחוסר כינוי הולם יותר הוגדר בפי סטיד-אספריי סמוק-המבוכה בשם 'השירות החשאי'" (עמוד 13). סמיילי עבר הכשרה כלוחם וכסוכן חשאי ב"משתלה" כפי שמכנה לה-קארה בספריו את בסיס האימונים של הארגון שבסאראט, ולחם במלחמת העולם השנייה כסוכן חשאי בריטי באירופה הכבושה על ידי הנאצים, בין היתר בגרמניה עצמה.

במשך ארבע שנים, 1943-1939, נסע סמיילי, בכיסוי של סוחר נשק של תעשיית נשק קל, "הלוך ושוב בין שוויצריה, גרמניה ושוודיה. מעולם לא שיער, עד אז, שאדם מסוגל לחיות באימת-מוות ולהחזיק מעמד בחרדת-קבע זו במשך זמן ארוך כל כך. כתוצאה מהמתח המעיק התפתחה אצלו עווית-עצבים זעירה מתחת לעין-שמאל – וזו נותרה עמו אפילו חמש-עשרה שנים לאחר שפרש מאותו תפקיד" (עמוד 16).

והנה עתה, כחמש-עשרה שנים לאחר המלחמה, בעיצומה של המלחמה הקרה, נדרש סמיילי שעם שובו מן המלחמה עבר לתקופת מה לשירות הביטחון ועסק בריגול נגדי, לבדוק את מהימנותו של פקיד משרד החוץ הבריטי, ארתור פנאן. והנה, יממה לאחר שקבע כי פנאן הוא נתין נאמן של הכתר הבריטי, נמצא הלה מת לאחר שהתאבד. מדוע? יתרה מכך, דומה שהזמין לעצמו שיחת השכמה לשעה מאוחרת יותר מזו שבה לכאורה התעורר ובה נטל את חייו. סמיילי, חוקר הסקוטלנד יארד המזדקן מנדל, וחברו לשירות החשאי, פיטר גוילאם, מנסים לרדת לפשר הסתירה המוזרה ומוצאים עצמם מתמודדים עם רשת ריגול של הביון המזרח-גרמני שמפעילה סוכנים בבריטניה.

הספר, כספריו האחרים של לה-קארה, עמד בניגוד לספריו של סופר הריגול המצליח של אותה תקופה, איאן פלמינג, שיצר את דמותו של ג'יימס בונד. דמויותיו של לה -קארה מורכבות יותר, אפלות ולעתים גם שפלות יותר. עולמו לא חולק לשחור ולבן, טובים ורעים. לאורכו של הספר ניכר כי הדמויות, ובראשן גיבור הספר, ג'ורג' סמיילי, מצויות בקונפליקט פנימי עמוק עקב הצורך לבצע מעשים שהינם בגדר "רע הכרחי" כדי להתגבר על העומדים מולם. לה-קארה הראה לקהל קוראיו שעולם הריגול הוא מורכב, מלוכלך ואפל הרבה יותר מעולמו הזוהר של בונד. מי שיחפש כאן סוכן חשאי עם ידיים מסוקסות לא יימצא, הגם שכחלק מהכשרתו סמיילי אומן "בזמנו בתורת הלחימה-פנים-אל-פנים" (עמוד 190), אבל ספר חכם, עם עלילה מותחת ומורכבת שכתוב בידי רב-אמן דווקא כן. מומלץ ממאוד.”

“בספר זה, ספר הביכורים של ג'ון לה קארה, מופיעה לראשונה דמותו של ג'ורג סמיילי, גיבורו, "האנטי גיבור", של לה קארה בהמשך יצירתו המופתית העוסקת במלחמה הקרה בין המערב לברית המועצות. מעניין במיוחד לקרוא את הספר הזה לאחר קריאת כל שאר הספרים ןלהבין את דמותו המיוחדת של מי שהוגדר בספר זה כ"דובון החמוד שלי" עי מזכירתו וכ"פו הדב של עולם הריגול" בביקורת אחרת על דמותו - בתחילת דרכו. מעניין במיוחד בתחילת הספר לקרוא את הביוגרפיה של סמיילי. זהו ספר שנכתב בשנת 1961 כלומר לפני כמעט 50 שנה, התרגום של אליעזר כרמי אנכרוניסטי ומיושן - אך למרות זאת אינו פוגע בדמות הכל כך סימפטית ומעוררת ההזדהות של סמיילי -קצין הביון הגוץ והשמנמן, הפגוע מנטישת אשתו לטובת נהג מירוצים קובני, ובכל התבונה והשכל, השנינות והחן.”