המראה של נטשה פלגריני בהלווייתו של בעלה מחזיר את מתאו מנאסרו אל הימים לפני שנטשה ניפצה כליל את האמון שלו בה, ותחת השפעתה של מערבולת רגשית עזה הם נכנעים לתשוקתם היוקדת. נטשה, שלא היתה מסוגלת להתוודות על נישואיה הריקים מתשוקה, מתענגת על מגעו של מתאו, וכשנודע לה שליחסים ביניהם נוסף מרכיב משמעותי נוסף, היא מבינה שעכשיו היא שייכת לו אפילו יותר. מתאו, מצידו, מרגיש שלעולם לא יוכל לבטוח בנטשה, אך הוא לא מביא בחשבון את המשיכה החזקה והעוצמתית, חסרת השובע, שמאחדת אותם, וגם לא את הגורל...