“אמריקה בוערת.

למרות מגפת הקורונה, ואולי אפילו בזכותה, יצאו המוני אנשים למחות, לזעוק ולהשמיע את קולם.

המחאה הזאת היא לא עוד אחת מהמחאות הקטנות שלא נוגעות לנו. זאת מחאה שקשורה גם אלינו. לבית שלנו. לישראל. זאת לא רק מחאה של לבנים נגד שחורים. זאת מחאה בשם שוויונו של השונה מול המוכר, של החדש מול הישן, של ה"מוזר" מול ה"רגיל".

מתי בכלל נבין שאין "מוזר" ואין "רגיל"? מתי נבין שאין חדש ואין ישן? מתי נקלוט שהשונה והמוכר – אחד הם?

השבוע קראתי שני ספרי מאנגה להט"בים של היוצר היפני המוכשר גונגורו טגאמה. הפעם – שני ספרי איכות (לא פחות) על משפחה, תבניות חברתיות וסטיגמות.

הספרים הללו משקפים באופן הטהור ביותר את הדרך בה האנושות כולה מונעת מתכתיבים חברתיים. אבל לצד זאת, הם גם משקפים את האמונה שיש בכולנו. מספיק שנכיר אדם אחד כדי שכל התפיסה שלנו לגבי מה שהוא מייצג תשתנה (לחיוב ולשלילה).

בעיניי, אלו ספרי חובה גם למי שפחות אוהב את הז'אנר (לצערי כרגע לא מתורגמים לעברית, ואני קורא בזאת להוצאות הספרים הישראליות כדי לשנות זאת).

קצת על העלילה: מייק – גבר גדול ממדים, שעיר ובעל מראה משונה מהמראה היפני המוכר, דופק על דלת ביתו של יאיצ'י – אב יחידני אשר מגדל את בתו קאנה לבדו. מייק עשה את כל הדרך מקנדה ליפן עד לכדי הרגע הזה.

למעשה, מייק איבד את בעלו בשנה האחרונה בתאונה נוראית, והוא יוצא למסע נפשי כדי לחקור את החיים של בן זוגו לפני שנפגשו – כל זאת כדי לאסוף עוד זיכרונות ממנו. כך, מוצא עצמו מייק בדירתו של אחיו התאום של בעלו – אותו האח שניתק עמו קשר בגלל נטייתו המינית.

יאיצ'י פותח את דלת הבית ומופתע לגלות את מייק בכניסה. מייק מזיל דמעה ומחבק את יאיצ'י בהתרגשות, כמעט ולא מחזיק מעמד בגלל הדמיון החיצוני בין השניים. יאיצ'י מבועת מהחיבוק הפתאומי, מודה למייק שהגיע ומזמין אותו להיכנס (בהתאם לנימוסים היפניים המדופלמים ובניגוד מוחלט לרצונו האמיתי).

לפני שמייק עוזב, קאנה – בתו של יאיצ'י – חוזרת מבית הספר ומגלה אורח לא מוכר בביתה. מייק מציג עצמו כדוד הקנדי שלה (התמונה המצורפת לקריאה מימין לשמאל). הסיטואציה הזאת, כבר בעמודים הראשונים של הספר, מראה כמה רחוק אנחנו מוכנים ללכת – ולו רק בגלל הפחד שלנו מהשונה.

מכאן מתחיל סיפור משפחתי מופלא בדרכו. קאנה – ילדה תמימה וחסרת מעצורים, מתאהבת בדוד שלא ידעה על קיומו. למעשה, היא מעולם לא ידעה שהיה לאביה אח, והתגלית שיש לה עוד בן משפחה בעולם הגדול מפתיעה אותה.

מייק – קנדי חסר-תקנה, צוחק בקולי קולות, ו"אוהב לגעת" (מה שמנוגד לכל הגינונים היפניים עליהם מחנך יאיצ'י את בתו). אך לצד זאת, הוא גם אדם רגיש שכואב את לכתו של אהובו ושואף להכיר כל אספקט של חייו הקודמים.

יאיצ'י – יפני שמרני מהזן הישן, מוצא עצמו נדחק אל הפינה עם נוכחותו של גיסו, אך מבין אט-אט שבתו פורחת לצד הדוד החדש שנתגלה לה. לא די בכך, הוא אף מוצא עצמו מתמודד מול שאלות קשות המטרידות את מנוחתו – איך לא קיבלתי את אחי כשעוד היה בחיים? האם הייתי יכול לנהוג אחרת?

יחד, מגלים השלושה האחד את השני, תוך איחוד תרבויות מדהים ביופיו (היפני והקנדי) אשר מתגבש סביב אוכל, מנהגים, חוויות, משפחה והמון אהבה.

ספר מופלא לכל המשפחה על האובדן שעשוי לפגוש אותנו באמצע הדרך, על ההתמודדות שלנו עמו, על סוגים שונים של משפחות ועל ההבנה שלאהבה יש כמה צורות – גם אם חינכו אותנו לחשוב אחרת.”