האם ההבדל בין אדם לפרעוש קטן מהדמיון ביניהם? איך, מתי והיכן נולדו החיים מתוך החומר הדומם? האם נפגוש אי פעם חייזרים? מהי תכלית החיים והאם יש להם משמעות? מיהו האב הקדמון המשותף לכל היצורים והצמחים? דורות של מדענים מנסים לפצח את חידת מוצא החיים, להבין איך התחיל הכל - ונכשלים שוב ושוב. הספר הזה מתאר בשפה שווה לכל נפש את מסע ההרפתקאות של התבונה האנושית, במאמץ לפיענוח הסוד השמור ביותר של הטבע. תעלומה בסדר גודל כזה, עשויה לבוא על פתרונה רק בעוד אלף שנים - או בשבוע הבא.
פרופ’ אהרן צ’חנובר, חתן פרס נובל בכימיה, הטכניון, ישראל: “תעלומת מוצא החיים מרתקת אולי אף יותר מתעלומת יצירת היקום. כיצד מולקולות פשוטות חברו למורכבות, ובמיוחד כיצד יצרו אלו מכלולים מתפקדים - חומצות גרעין וחלבונים - המעבירים מידע מדור לדור בעודם מנגנים את המופלאה שבסימפוניות - זו של החיים. תעלומה זו רחוקה מפתרון גם בעצם היום הזה. יבשם עזגד מתאר בכישרון, ובשילוב מרתק ונדיר בין מדע, פילוסופיה, היסטוריה ואמנות, את התיאוריות הרבות שחלקן הביאו אותנו כמעט אל סף הפתרון לתעלומה, אך מודה בסופו של דבר שאמא טבע מסתירה מאיתנו, עדיין, את גדול סודותיה. מדענים אינם נוהגים להתנבא - אך אולי הפתרון לסוד זה לא יתגלה לעולם”.
מיכל רובנר, אמנית, כלת פרס א.מ.ת (אמנות, מדע ותרבות): “הרצון להתבונן, לפענח ולבטא ממדים שונים של הקיום נוכח בעשייה האמנותית משחר ימי האנושות. במקביל, מתחילת דרכו של המדע, הסקרנות מבטאת שאיפה להבין ולמפות את העולם ואת תופעת החיים. בכתיבתו הייחודית, יבשם עזגד יוצר חיבורים מרתקים ונקודות מבט מקוריות על הסינרגיה מעוררת ההשראה במפגש בין שדות המדע והאמנות”.
פרופ’ דניאל סגרה, אוניברסיטת בוסטון, ארצות הברית: “מדענים נהנים מהזכות הגדולה לצאת שוב ושוב למסעות מסעירים אל הלא–נודע, שלפעמים מובילים אותנו לתגליות מפתיעות ומרתקות. התובנות העולות מהמחקרים הן, לפעמים, כה עמוקות, ומעוררות רגשות כה עזים, כמו אלה הנלווים למעשה אמנות. בחקר מקורות החיים - אחת התעלומות הלא–פתורות הגדולות במדע - נוספות לכל אלה תחושות של פליאה וענווה. הסיפורים, ההשתקפויות, ההבנות והדימויים שיבשם עזגד פורש לפנינו בספר זה הם דרך נהדרת ונדירה בשביל הציבור הרחב לחוות את תחושת הפליאה, וכן את היופי האינטלקטואלי והאמנותי שמלווים את מסע המחקר המתמשך אל מקור החיים”.
