המהפכה התעשייתית, החריצות והיזמות מזוהים עם האתוס הפרוטסטנטי שהרים את קרנה של הכלכלה החופשית, העבודה והיצרנות. הציונות ויישוב הארץ, הקמת מפעלים והזנקת ההייטק בעשורים האחרונים נבעו גם הם מאתוס זה, אך לא רק ממנו. חזרתו של העם היהודי לארצו ולמעמד של עם יצרני, התופס את מקומו בחזית הכלכלה והפיתוחים המדעיים, קשורה בוודאי גם במסורת היהודית העתיקה.
אך כיצד בדיוק? האם זהו "הראש היהודי" המזוהה פעמים רבות עם החוכמה התלמודית? האם זהו בית המדרש הקלאסי שמהדהד בתרבות הישראלית העכשווית? ואם כן, מה הם החוטים המקשרים בין פיצוח טקסט יהודי עתיק לבין פריצת דרך מדעית-טכנולוגית?
חוטי מחשבה אלה הולכים ונטווים בספר השיחות השטיבל והסטארט-אפ על חייו, מחקריו ומורשתו של פרופ' מרדכי רוטנברג, אבי הפסיכולוגיה היהודית. מבין השיטין עולה תזה מהפכנית המהווה תרומה למחשבת זמננו ואתגר ציוני ודתי חדש. רוטנברג מצביע על שיטת הלימוד החסידית כדרך הנכונה והרלוונטית לימינו. שיטה זו שאביה מולידה היה הבעל שם טוב, מדובבת את הטקסט התורני ומחלצת ממנו הדרכה להתמודדות עם מצוקות וצרכים חדשים. במדינת ישראל, טוען רוטנברג, האתגר הוא להטעין את לימוד התורה באנרגיה תכליתית באופן שיניע גם אנשי תורה לפעול ליזמות ולתיקון עולם. לפי זה, לימודי רפואה, חקלאות, תקשורת וטכנולוגיה ייחשבו "מצוות עשה" של ממש ויתנו מענה למצוקותיו של העם היהודי כיום.
הספר השטיבל והסטארט-אפ כולל שש שיחות על חסידות, פסיכולוגיה יהודית ואתגרי השעה. יחד עם תלמידו ד"ר ברוך כהנא משרטט רוטנברג מעין ביוגרפיה אינטלקטואלית העוקבת אחרי דרכו האישית, מילדותו בצל הנאצים ועד לפיתוח הגותו העכשווית, תוך ניסיון מתמיד להראות את הרלוונטיות של קריאות העומק שלו ביהדות הזמן הזה.
פרופ' מרדכי רוטנברג מבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים הוא חתן פרס ירושלים למחשבת ישראל (תשנ"א) וחתן פרס ישראל (תשס"ט) לחקר העבודה הסוציאלית. עומד בראש מכון רוטנברג – המרכז לפסיכולוגיה יהודית על שם בעז רוטנברג.
ד"ר ברוך כהנא, פסיכולוג קליני מומחה, נמנה עם הצוות הבכיר של מכון רוטנברג ומרצה גם במכללת הרצוג ובאוניברסיטה העברית בירושלים. חבר המכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית.