'אור כפוי' הוא מבחר שלישי בספריה החדשה לשירה משירתו של פאול צלאן בתרגומו של שמעון זנדבנק, חתן פרס ישראל לתרגום שירה. קדמו לו, בתרגומו של זנדבנק, 'סורג־שפה' (1994) ו'תפנית־נשימה' (2013), שעוררו הדים עזים וזכו לכמה הדפסות.
כמו קודמיו מתפרשׂ קובץ זה על כל שנות היצירה של צלאן, גדול המשוררים בשפה הגרמנית במחצית השנייה של המאה העשרים – החל בשירי הנעורים שנכתבו עוד ברומניה לפני הטבח ביהודי טשרנוביץ, וכלה בשירים שכתב בפאריז ערב ביקורו בארץ וחודשים מעטים לפני שהתאבד בטביעה.
רק שלושים שנה מפרידות בין שני הקצוות הללו בחיי היצירה הקצרים של צלאן, אבל המרחק האדיר שעבר סגנונו – החל ברומנטיקה הסוריאליסטית של ראשיתו וכלה בסתימוּת הלאקונית והאניגמטית של אחריתו – מצטייר במבחר זה בכל עוצמתו. חלק ניכר מן השירים המוצעים כאן לקורא העברי נכתב בתקופות של אשפוז פסיכיאטרי, שנכפה על המשורר בעקבות ניסיונותיו לפגוע באשתו ולשים קץ לחייו, וממילא נפרצו בשירים אלה גבולות הרַציו השפוי ונפערה תהום של אימה וריק. כדי לשפוך אור, ולו גם רפה, על השירים הקשים האלה הוסיף המתרגם הערות של פרשנות בעקבות כל שיר.