סתיו 1942. פריז. בת העשר , בורחת מבית יתומים יהודי הנמצא תחת פיקוח גרמני. היא מתדפקת על דלתה של צרפתיה קתולית ומבקשת שתאסוף אותה לביתה. האשה, שזהותה האמיתית תתגלה רק בסוף הספר, מסכימה, ופאני הופכת לאנני נורמאן. שינוי השם והזהות הוא אירוע ראשון בסידרת אירועים, חלקם ברוטליים, שהילדה תיקלע לתוכם בארבע השנים הבאות בצרפת של וישי.
אנני קם כותבת את זכרונותיה כפי שחיתה אותם: באומץ, באופטימיות, בעדינות הקורעת את הנפש, גם באירוניה ובהומור.הילדה שהייתה, יכלה להיות כל אחד ואחת מאיתנו.אובדן התמימות,במקרה שלה, אינו מלווה באובדן האנושיות. הגבורה היל דותית, נסיבות החיים הביזאריות, מאבק ההשרדות, מתוארים באיפוק ובחום האנושי, ומותירה שמץ של תקווה.