הפרויקט החלוצי שלפניכם מייסד, כנראה, שדה דעת חדש. מחברו מכנה אותו 'ביו־לוגיקה'. הלוגיקה של תופעת החיים. שלא כמו הביולוגיה, החוקרת את תכונותיהם של היצורים החיים המוכרים לנו, ומכלילה מתוך תכונות אלה את הגדרת החיים שלה – הביו-לוגיקה פועלת בכיוון הנגדי. היא מתחילה מהשאלה העקרונית ביותר: מהו הדבר שמבדיל חי מדומם? מהו העיקרון היסודי ביותר של החיים? תשובתו של אהוד גזית, פיזיקאי, חוקר ומורה, היא שהדבר החי הוא עצם המסוגל לשכפל את עצמו בעצמו. מתוך תפיסה זו לבדה, באזמל לוגי חד כתער וברוחב יריעה בינתחומי מעורר השתאות, גוזר המחבר את תכונותיהם העיקריות של היצורים באשר הם, על פני כדור הארץ ובעולמות אחרים, בזמנינו ובזמנים אחרים. כעת יופיעו החיים בפנינו, על כל גילוייהם המפליאים בגיוונם, אך גם על אכזריותם ועל הסבל הכרוך בהם – כדבר מה הכרחי לחלוטין. מסע מרתק זה בעקבות יסוד ההכרח של החיים, יוביל אותנו לשאלות כגון:
- מדוע הביסו היצורים בני התמותה (הידועים לנו כיום) את בני האלמוות (שלא מן הנמנע שהתקיימו בראשית החיים)?
- מדוע ניצחה שיטת הריבוי הזוויגי (זכר ונקבה) שיטות אפשריות אחרות, כגון ריבוי אל־זוויגי או תלת זוויגי (זכר, נקבה ומין שלישי)?
- מדוע לא תיתכן סביבת חיים שבה יש צמחונים בלבד? מדוע הטרף וההרג בלתי נמנעים?
- מדוע הכרחי שכל יצור חי ימצא על סף המוות במהלך חייו, ויישא בפועל את הסבל המקסימלי שהוא מסוגל לשאת?
- מה "מרוויח" הטבע מתופעות כמו הנאה ותקווה?
כרטיס הכניסה לעולמו של גזית אינו מהזולים. הוא דורש מהקורא דמיון, חשיבה לוגית, ונכונות לבחון באור חדש את תופעת החיים. אולם מה רב השכר! כי מרגע שיסוד הסבל בחיים מתגלה לנו כהכרחי לא פחות מהצורך לנשום, ההקלה היא בלתי נמנעת.