יגאל הוא אדריכל חיפאי מומחה לשיקום אתרים ישנים. הוא התאלמן לאחרונה מאשתו האהובה וקורס תחת כובד הצער והגעגועים. בעקבות צפייה חוזרת בסרט "פריחת הדובדבן", מתעוררת בו התשוקה לבקר שנית במקומות שאליהם נסע בעבר עם אשתו.
יגאל יוצא למסע מרתק שבמהלכו הוא פוגש באנשים זרים לו ונחשף לסיפוריהם האישיים. המפגשים הללו, נגיעות אנושיות מקרבות לבב, פורשים לפניו סיפורי חיים דרמטיים. המפגשים מתרחשים במהלך טיסה משטוקהולם לתל אביב, בפסטיבל הסרטים בוונציה, במושב בגליל העליון, בסידני שבאוסטרליה, במושבה טמפלרית בעמק יזרעאל, באושוויץ, בפריז, וכמו כן גם בביתו.
הספר מכיל פרק פתיחה, שבעה סיפורים ("בר המצווה", "האח האובד", "אהבת בוסר", "הצוואה", "חתונה מאוחרת", "הזיידע", "אלוני אבא") ופרק סיום, שבו מוזכר סיפור שהיה לסרט, 'האיש ששתל עצים' - מעין אגדה רווית אופטימיות.
לכאורה אין קשר בין הסיפורים, ועם זאת, חוטים דקים מחברים ביניהם. הם מעלים תהיות לגבי כוחה של האהבה, האם ניתן לתקן את מה שהוחמץ, משקלה של המקריות בחיי האדם, הגורל מול הבחירה. כל אחד מהסיפורים הללו מתקשר אל סיפורו האישי של יגאל ומוביל אותו לנתיב של פיוס ומשמעות.
"יגאל לא שיער שלאורך המסע הזה הוא ילקט סיפורים אנושיים כמי שאוסף פנינים יקרות, ושהם יחברו אותו מחדש, בקצב הזהיר, המהסס של הזקנים, אל הפעימות העולות ויורדות של החיים".
כל הדמויות הן פרי דמיון המחברת.