המאמרים המכונסים בספר זה הם בבחינת מסעות גישוש ובחינה של קו התפר המעובה והמורכב שבין ספרות להיסטוריה. המאמרים חגים סביב שני צירים מרכזיים: במוקדו של הציר הראשון עומדת תפיסתן של הספרויות היהודיות בממד ההיסטורי שלהן, כלומר כשורה של תהליכי שינוי ואבולוציה. במסגרת זו מוצגות הנחות מקדימות למחקר היסטוריוגרפי, מוצעים תיאורים של התפתחות ותמורה ונערכת בחינה ביקורתית של היסטוריוגרפיות קודמות. הציר השני מתמקד בייצוגה ובכינונה של ההיסטוריה בתוך יצירות ספרות - בתפיסות היסטוריוסופיות המגולמות בהן, בהתעצבותן מתוך הקשר היסטורי מסוים ובזיקתן הישירה והעקיפה אליו.
שתי הפרספקטיבות מצטרפות אם כן להארה של מעמדה כפול הפנים של הספרות: הן כאובייקט היסטורי, כנוף במרחב ההיסטורי הנילוש ומתעצב כתוצאה מפעולה של כוחות פנימיים וחיצוניים, והן כאובייקט התכוונותי-סימבולי המשקף את המציאות ההיסטורית, מתייחס אליה, דן בה ובמידה מסויימת גם מעצב אותה.