שש שנים. זמן לא רב כל-כך בחייו של אלף אפל, ולמרות זאת – כשספרתי את החודשים, השבועות, הימים, השעות – היה נדמה לי שאני רחוק מהיכל המיתריל פרק זמן ארוך פי מאה. המקום היה מרוחק, תקופת חיים אחרת, דרך חיים אחרת, מדרגה ותו לא בדרך...
למה? לאן?
עכשיו אני רוכב על הגלים לאורך חוף החרב, כשהרוח והרסס מתיזים על פניי. התקרה שלי היא העננים הנחפזים וחופת הכוכבים; הרצפה שלי היא הלוחות החורקים של ספינה מהירה ומתוחזקת, ומעבר לכך השמיכה התכולה, שטוחה ושקטה, מתרוממת ונעה, מלחששת בגשם ומתפוצצת מנפילתו של לווייתן מזנק.
אם כך, האם זה ביתי?