"אני רואה את עצמי בר מזל על שלא היה לי כל ספק בכך שאני זקוק לטיפול פסיכואנליטי. בספר זה אני משתף את הקורא בהתמוטטות הנפשית שעברתי באמצע שנות העשרים שלי, עת נאלצתי להשאיר מאחורי דפוסי חיים ישנים ולעבור שינוי מהותי בחיי, שינוי אשר ממשיך לשרת אותי היטב עד היום." כך פותח הפסיכואנליטיקאי פטריק קייסמנט את ספרו זה, שבו הוא מתאר את הדרכים הרבות שבהן למד מן החיים, ובייחוד מחוויותיו שלו, הרבות והמגוונות. הוא מספר על הרקע המשפחתי שלו, על השנים שבהן נחשב לילד "קשה" ובעייתי, על מתחים ועימותים עם קרובי משפחה, על רגעים של תובנות או של תחושת חוסר המשכיות מייסרת, וכן על כמה תמורות חשובות בחייו כתוצאה מהטיפול הפסיכואנליטי שעבר, ומהחלטתו לקבל הכשרה בפסיכואנליזה. קייסמנט מספר את סיפורו בפשטות משובבת נפש החפה מכל נימה של התהדרות או שבח עצמי. החשיפה שלו היא מהלך אמיץ, שכן הדעה הרווחת בקרב פסיכואנליטיקאים גורסת שגילויים על אודות חייו של המטפל הם חודרניים ואין להם מקום בתהליך האנליטי. אך קייסמנט מצליח להציג נקודות ציון משמעותיות בחייו מבלי לכפות עליהן מסגרת אנליטית ומבלי להביך את הקוראים, בהיותם מציצנים לכאורה.
פטריק קייסמנט הוא חבר באגודה הפסיכואנליטית הבריטית ובאגודת הפסיכותרפיסטים. ספריו האחרים שראו אור בעברית הם: ללמוד מן המטופל ולהוסיף וללמוד מן המטופל.
"ספר מלא חוכמה פסיכואנליטית... מומלץ לכל מי שרואה ערך וחשיבות בקשר בין חקירה עצמית לבין העבודה עם מטופלים." דונלד קמבל, האגודה הפסיכואנליטית הבריטית.