הם "מפרקים אגרסיות", "מפוצצים פנים", לפעמים בנשיקות לפעמים באגרופים; הם נוירוטים, מבואסים. לה הם אנשים צעירים החיים בעיר הגדולה, והכותבת הצעירה מספרת על אהבותיהם וחלומותיהם; על שנאות המובילות לאכזריות; על קשיים ופחדים ומצוקות. היא מדייקת מאוד בכתיבתה, וחושפת את הדמויות בסיפוריה בכנות לא מצויה. הן קיצוניות-לעיתים פסיכוטיות; והן כואבות-לעיתים עד טירוף. והכול-בהומור שחור, מטורף-מר, מניאקי, -מצחיק עד דמעות, וכתוב בשפה מקורית, מדויקת וחוצפנית.