ארנו סטרן הוא חלוץ החינוך היצירתי, גישה שפיתח עם תום מלחמת העולם בשנת 1946, וממשיך מאז להפעיל ולפתח. במרחב הסגור – מרחב שיצר עבור פעילות זו – גילה תופעה יוצאת דופן: הפורמולציה.
גרמו לנו להאמין שהציור של הילד הוא פרי דמיונו, פרי פנטזיה שלוחת רסן... למעשה, זוהי יצירה שמוּנעת מכוח צורך אורגני, והיא פועלת על פי חוקים ספציפיים שרק באמצעותם ניתן להבינה.
לתצפיות הרבות שאסף ארנו סטרן במשך חמישים שנה מצטרפות גם חוויות והתנסויות שחווה כאשר חי בקרב אוכלוסיות מרוחקות במדבר, בערבה וביערות הגשם, ואשר הוכיחו כי הפורמולציה היא שפה אוניברסאלית.
זהו ספרו הארבע עשר של ארנו סטרן ובו הוא משוחח עם ילד שמצייר במרחב הסגור, ובאמצעותו הוא פונה גם להורים, למורים ולמחנכים. הוא מתאר את הולדתה של הפורמולציה אצל הילד הקטן ואת התפתחותה, לאורך כל שלבי חייה – כי היא אינה מוגבלת לתקופת הילדות בלבד.
פיטר לינדברג הוא צלם בעל שם עולמי שזכה להתלוות לקבוצת ילדים במרחב הסגור. בצילומיו מראה לינדברג מה מתרחש במהלך מפגש וחושף את דרגת הריכוז של הילד בעת שהוא מבצע פעולה כה חיונית.