"הציבור בכללותו אינו מודע לעובדה שמה שמעוללים לילד בשנות חייו הראשונות מתנקם באופן בלתי נמנע בחברה כולה, וגם לא לעובדה שפסיכוזות, התמכרות לסמים והתנהגות עבריינית הן ביטוי מוצפן של התנסויות מוקדמות ביותר," אומרת אליס מילר, בפסיכואנליטיקאית הנודעת, שספרה הדרמה של הילד המחונן היה לרב-מכר בעולם כולו.
בחלק הראשון של ספר זה מציגה מילר את "הפדגוגיה השחורה" - השיטות החינוכויות המחמירות, ולפעמים האלימות - שלאורה גדלו הורינו וסבינו. בחלק השני היא מתארת את סיפורי הילדות של כריסטיאנה פ´ המכורה לסמים, של אדולף היטלר ושל רוצח ילדים סדרתי, שבעצמם נפלו קורבן בילדותם להשפלות ולהתעללויות קשות. מסקנתה של מילר היא שעל המבוגר לתת את דעתו על מה שקרה לו בילדותו המוקדמת, כדי שלא תתקהה רגישותו וכדי שלא ימשיך בלא-דעת בשרשרת טרגית של התעללות.
אליס מילר כתבה הקדמה מיוחדת למהדורה העברית של הספר.
אליס מילר, פסיכואנליטיקאית, סופרת וציירת, נולדה בפולין (1923) והיגרה לשוויץ. היא פיתחה תיאוריות משלה בתחום הטיפול.