“יש כאן, בעבודה, ארון עם המון ספרים (הדבר הזה שקוראים בו אבל אי אפשר לשפשף באמצעותו?) ישנים.
אני מפרק בתשומת לב בורקס גבינה רותח עם ביצה וחריף וקורא את הספר הזה ששלפתי משם – ומתפלץ.
אתם מאמינים שהיה פה פעם ראש ממשלה שאשכרה עבד למען העם שלו?
אתם מאמינים שפעם היה פה ראש ממשלה שבנה תפיסת בטחון למדינה שהנהיג במו עשר אצבעותיו ומוחו – בלי שהיה לו תקציב גלידה של עשרות אלפי שקלים בשנה?
אתם מאמינים שהיה פה פעם ראש ממשלה שלמרות שגם הוא היה נשוי למכשפה שמיררה את חייו – הוא הצליח תוך כדי שהיה נשוי לה גם להקים מדינה, במקום לשעבד את המדינה לגחמות המכשפה?
אתם מאמינים שהיה פה פעם ראש ממשלה שכתב בספר המרתק הזה הן על ההשפעות שיש למצרים, לבבלים ולאשורים על תפיסת הבטחון הישראלית והן על איך צריכים לפעול חיל-הים, חיל- האוויר וחיל-הרגלים של המדינה הזו?
אתם מאמינים שהיה פה פעם ראש ממשלה שלא היה עובר אצל כולכם ולו פרק אחד של ריאליטי לפי איך שנראה ואיך שדיבר ואיך שהתלבש – אבל רק בזכותו כולכם יכולים לעסוק כאן ערב ובוקר בצורה עצמאית ואובססיבית בפעילות אינטלקטואלית מבורכת של הענקת לייקים?
אתם מאמינים שהיה פה פעם ראש ממשלה שכתב על יהדות בצורה רגועה, האמין שהיא צריכה להיות חלק בלתי נפרד מהמדינה – אבל רק חלק?
אתם מאמינים שפעם היה פה ראש ממשלה?”