“הסופרים שכתבו משלים רצו להעביר לקוראיהם מלבד הסיפור שמעניין ומשעשע כל שכבות הגיל,איזשהו רעיון או מסר שעומד מאחורי הסיפור, אם זו ביקורת סמויה על צורת השלטון, אם זו הדגשת תכונות של אנשים שיש קונפליקט ביניהם,או אולי הסתכלות מעל או מחוץ לשחקני המשחק ותובנות על הסיטואציה,וכמובן להעביר וללמד מוסר השכל על התופעות הקורות כמעט לכל אחד, אבל בלבוש חיות.
כאשר השועל מפתה את בת העורב לשיר כדי לחטוף לה את חריץ הגבינה,זה נשמע מצחיק, אך מלמד אותנו לחשוב מה מסתתר מאחורי כוונות של אחרים,ולא להתפתות מיד לדברי החנופה
שלהם. כאשר עכבר העיר משכנע את עכבר הכפר שמקנא בו, לבוא ולהנות מטעמי העיר,רק לאחר נסיון הוא לומד איפה הדשא ירוק יותר,אם בכלל. ומעשה באריה שרצה לתת השכלה רחבה לגור הקטן והחכם שלו, ובחר את הנשר כמורה לבנו,מצא כי בנו שאמור להיות מלך האריות ,למד לבנות קנים בין הענפים, ולמצוא גרגירים, זרעונים וזחלים כמזון לנתיניו.
בספר יש משלים רבים מוכרים ולא מוכרים, משעשעים ומצחיקים ברובם, ומלמדים על יחסים בינינו לבין הסובבים אותנו. מומלץ בחום!”

“"שועל אחד פנה באדיבות לחסידה, והזמינה לארוחה:
'הכנתי ארוחה נהדרת. יהיה נעים לאכול אותה בשניים. בואי לאכול אצלי, חסידה!'
'תודה, שועל,' ענתה החסידה, 'אבוא ברצון!'..."
החסידה מאוד התרגשה והגיעה לסעודה, אבל אוי - היא גילתה שצלחות האוכל שטוחות ואינה יכולה לאכול את האוכל עם המקור הארוך שלה...בזמן שהשועל זלל לו בהנאה.
החסידה ראתה זאת ורצתה ללמד אותו לקח. היא החליטה להזמין את השועל לסעודה. היא הגישה לעצמה ולשועל אוכל בגביעים דקים וגבוהים וכך השועל לא יכול היה לאכול והתבייש במעשהו...
הספר משלי חיות מאגד בתוכו משלים מוכרים ומשלים פחות מוכרים - על חיות שונות והיחסים ביניהן ובין בני האדם. החיות במשלים מייצגות טיפוסים שונים של בני אדם, ובכל סיפור מופיע מוסר השכל שאפשר ללמוד ממנו איך להתנהג ואיך לא להתנהג.
רבים מהסיפורים מצחיקים או שנונים וחכמים, ובני כל הגילאים יכולים ליהנות מהם. מומלץ!”