“שש שנים ששה ימים של משה גילבוע איננו ספר ניצחון ככל הספרים על מלחמת ששת הימים.
לדעתי , הספר מתרכז העיקר במערכות המדיניות- פוליטיות של המערכות הבין לאומיות וביחסים הבין לאומיים לפני המלחמה ואחריה.
למלחמה עצמה איננו מקדיש הסופר פרק נרחב והוא אפילו די קצר, תוך המתרכזות בעיקר על תהליך קבלת ההחלטות בהנהגה הישראלית והיחסים בין הממשלה לצבא בתקופת הכוננות ולאחר הניצחון בתגובה הישראלית ללחצים הבין לאומיים שהופעלו על ישראל לשגת מהשטחים הכבושים, ולחזור לקווי שביתת הנשק של לפני פרוץ המלחמה.
אני מבקש לעמוד על תפקידם של ברית המועצות וצרפת בפריצת המלחמה.
בברית במועצות משכו את המצב המתוח במזרח התיכון שתי כוחות שבעצם פעלו לא במקביל אלא אחד כנגד השני. הראשון, כוחות ההגנה הסובייטים שבראשם עמד שר ההגנה גרצ׳קו , שדחף את התוקפנות הסורית ואף נתן לה ערבויות שרוסיה עומדת מאחורי מדינות ערב ואף תתערב במלחמה באופן פעיל. הראש השני הוא ראש הפוליטבירו ראש הממשלה , קוסיגין , שהיה מתון בהרבה מגרצקו , ונדחף כנגד רצונו לעמדה שלא אפשרה לו לבלום את המדיניות התוקפנית של הקיצוניים.
המדינה השניה היא צרפת ונשיאה דה גול. עמידתו העויינת של דה גול בכל הקשור למאמץ האמריקני לבלום את הגלישה למצב של לחימה ונטישת ישראל , גרמה להתחזקות הביטחון של ההנהגה המצרית ונאצר בראשה , ואת הביטחון באי התערבות של מעצמות המערב בהפסקת הגלישה למצב של מלחמה פעילה.
אשמתו של נאצר מתבססת בעיקר על הליכתו בעניים עצומות אחרי התעלול הסובייטי ואיבוד השליטה שלו על הצבא , בעיקר ראשיו, והעם המצרי שנטרפה דעתו מול האפשרות לנצח את האוייב הציוני ומול גלי השינאה שלו שהוסיפו רק דלק למדורה שהוצתה על ידי נאצר ודחייתו יותר ויותר לקיצוניות והליכה על הסף, בדרך שהובילה למלחמה.

בקיצור, ספר מעולה שנכנס לקרבייהם של האישים, המדינות והאירגונים שגרמו לפריצתה של מלחמה שאיש לא רצה בה.

טוביה”

“ספר חריג באיכותו, לא תיאור של מהלכים צבאיים בלבד כמקובל. גלבוע היה הראשון שקישר את המלחמה על המים עם מלחמת ששת הימים, ואף שהספר נכתב כשנה מתום מלחמת ששת הימים הוא הפליא להציג פרספקטיבה היסטורית מרשימה. הניתוח הפוליטי במיוחד יחסי אשכול ודיין מדהים בעומקו, ומוכיח כי משה גלבוע היה אולי הראשון שראה באשכול ראש ממשלה משכמו ומעלה, דעה שהחלה להתקבל בציבורית הישראלית רק שנם רבות אחרי מותו, וכי משה דיין הינו משענת קנה רצוץ, וזאת שנים לפני מלחמת יום כיפור, וגם כאן היה משה גלבוע חריג בראייתו ההיסטורית.
ספר חוגה לכ המתענין בתולדות מדינת ישראל, מלחמת ששת הימים,והשפעותיה עד ימינו אלה.”