“שלום רב,
קראתי בעיון את ספרה של עליזה לבנברג על שהותה בקריית שמונה. מקור זה מספק מבט ממקור ראשון על המציאות בעיירת הפיתוח קריית שמונה בשנות השישים.
הספר בעייתי מאוד מבחינת התיאורים (הגזעניים) והמסרים שמועברים באמצעות דפיו, ויש להתייחס אליו בביקורתיות.
אבל כשמזקקים ומנתחים תיאורים אלה ואפיזודות נוספות אפשר להבין את תמונת המציאות המורכבת בעיירת הפיתוח הצפונית.
נפתח צוהר להבנת מערכת היחסים הטעונה בין תושבי קריית שמונה לשכניהם תושבי הקיבוצים.
נקודה מעניינת שלמיטב ידיעתי לא זכתה להתייחסות במחקר הסוציו חברתי היא תיאורם של ילדי העדות השונים, והתיאורים הסטראוטיפיים בהם השתמשה עליזה לבנברג בתיאוריה את אפיים, רמת משכלם ומאפייניהם הפיסיים.
ספר מעורר מחשבה ולפעמים גם סלידה, עם נימה של חמיצות.

שלום טרמצ'י”