בכרך זה מסופרות תולדות אירופה בימי הביניים בשיאם (1060-1330). ואולם אין המחבר, ז'ק לה-גוף, מצטמצם בתיאור העולם המערבי, אלא כולל בתיאורו, ככל שנדרש, גם את ביזנטיון ואת האיסלאם. מה שנתרחש בשני עולמות אלה השפיע על התפתחותה של אירופה בתקופה הנדונה, המקיפה שלוש מאות שנים. בתקופה זו ידעה הנצרות גם פריחה גם שקיעה. תחילתה בשנת 1054, שבה נתפלגה הכנסייה הנוצרית לכנסייה רומית ולכנסייה יוונית (המזרחית), וסופה במשבר הגדול של המאה הי"ד, שמתוכה צמחה העת החדשה. המחבר מצייר למעננו תמונה בהירה של התופעות המרכזיות – הקיטוב בין הקיסרות ובין האפיפיורות, המתחים בין קיסרות רומא הקדושה ובין מדינות-לאום, רעיון מסעי הצלב, הגשמתו ותוצאותיו. תנאי החברה והכלכלה מתוארים ביסודיות ובהרחבה, ועל רקעם – הפילוסופיה, הספרות, האמנות והזרמים הדתיים. לה-גוף, מחשובי ההיסטוריונים של ימי הביניים, ממזג יחדיו את התפיסה המדעית המסורתית של ההיסטוריה ואת התפיסה המודרנית של בעיות היסטוריה וחברה – ועל ידי כך מציג לפנינו את התקופה באור חדש.
במהדורה העברית נכלל פרק נרחב של ביבליוגרפיה מוערת מלבד מפות, תמונות ומפתח עניינים מפורט.