ב-6 באוקטובר 1973, ערב מלחמת יום כיפור, נמצא גדוד שריון 79 ברפידים. יממה אחת בלבד ממועד פתיחתה של המלחמה חדל הגדוד להתקיים ומרבית מפקדיו וחייליו נפגעו בניסיונותיהם להיחלץ לעזרת חבריהם באזור המעוזים שעל שפת תעלת סואץ. שרידי הכוח הצטרפו לגדוד 196 ליצירת גדוד 79 במתכונתו החדשה.
נשארנו שם מתאר בפירוט רב את מהלכי הקרבות, את סיפורי הנפילה של החללים ואת מעללי הגבורה של הלוחמים, בין השאר באמצעות יומן אישי שכתב המחבר במהלך המלחמה ולאחריה, עדויות מפקדים וחיילים, תחקיר פעילות הגדוד והחטיבה, מאמרים, תמלילי שיחות ברשת הקשר, תמונות ומפות. שיאו של הספר בסקירת אירועי 15 באוקטובר, שבהם הובילה חטיבה 14 את כוחות צה"ל להשתלטות על אזור צליחת התעלה, וכבשה, בראשות גדוד 79, גם את "החוות הסינית" והשטח שמצפון לה. תיאור המהלכים מפריך את המיתוס כי חיילי הצנחנים הם ששיחררו את האזור, ומוכיח כי כוחות השריון עשו זאת כ-30 שעות לפי הגעת הצנחנים לאזור הלחימה.
במרוצת השנים התקיימו מפגשים רבים של משפחות החללים, המפקדים והלוחמים של גדוד 79, ובהם תוארו האירועים והחוויות, אך קורות הגדוד לא הועלו מעולם על הכתב בצורה מקיפה. נשארנו שם הוא אפוא הניסיון הראשון זה 35 שנה לגולל את סיפורו המיוחד של הגדוד המפואר במלואו ולמלא את חובם של השורדים לחבריהם שאינם עוד.
ברטי אוחיון שירת בצה"ל בחיל השריון בשנים 1976-1972. במלחמת יום כיפור שימש תותחן טנק בגדוד 79 והשתחרר כמפקד פלוגת טנקים בדרגת סגן. בתום שירותו הצבאי התגייס למשטרת ישראל. ב-32 שנותיו בה, עד שחרורו בדרגת ניצב, מילא תפקידים מרכזיים בתחומי הפיקוד והמטה, בהם מפקד משטרת רחובות, מפקד מרחב השרון, ראש מנהל התנועה הארצי, סגן מפקד מחוז דרום, ראש מנהלת ההגירה וראש אגף המבצעים. אוחיון הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה של על ישארל מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני בחינוך מאוניברסיטת דרבי.