מבוא


ספר זה ראה אור לראשונה לפני כעשרים שנה בהוצאה אקדמית מצומצמת ואזל במהרה, ואני שמח להביא לקהל הקוראים והמתעניינים מהדורה חדשה ודיגיטלית שלו.
הספר מציג תורת אישיות מקיפה שמבוססת כולה על 'חוסן נפשי' ומתאר את תהליך פיתוחה מתוך התנסויותי האישיות והמקצועיות.
במרוצת השנים העברתי השתלמויות וקורסים אקדמיים רבים בנושא החוסן הנפשי ונוכחתי שיש עניין רב בתחום. בשנים האחרונות נעשה 'חוסן נפשי' למוכר ומיושם בתחומים שונים בפסיכולוגיה וגם מעבר לה, למשל חוסן צבאי, חוסן לאומי, חוסן חברתי, וכן גם פיתוחם של משאבי התמודדות במצבים של משבר ואתגר.
הספר 'פסיכולוגיה חיסונית' מסיט את מוקד משמעותו של 'חוסן' ממובן מקובל זה, ומציג תורת אישיות פסיכולוגית-חינוכית מקיפה - מערך מושגי, אבחון, והתערבות טיפולית - הנשענת כולה על יכולת ייחודית הגלומה באישיותו של כל ילד: (לא רק להתמודד, להתחשל, להשתקם אלא בעיקר) להיבנות ולצמוח דווקא ובזכות ההתנסויות המוקדמות בקושי ומשבר. ובכן, חוסן מוגדר בספר זה כ'היבנות מקושי'.
הספר מגיע עד לנקודה שבה מתבקש פיתוחה של דרך שיטתית ומפורטת, מעין אסטרטגיה ייחודית להעצמת החוסן הנפשי בעבודה הטיפולית עם הילדים.
בספרי הבא: 'גאם-תראפי – אמנות הלחימה- בקשיים בעולם הילד', שראה אור כשנתיים לאחר ספר זה, אני מתאר דרך התערבות מיוחדת זאת, שפיתחתי תוך כדי עבודתי ב'מועדונית החיסונית' עם הילדים.
אני מקווה שהקוראים ימצאו עניין וברכה במהדורה דיגיטלית חדשה זאת של הספר.


פתח-דבר


ספר זה נועד להציג את הממצאים וההתנסויות שהביאוני לגבש מעין "פסיכולוגיה חלופית" של הילד.
כוונתי הייתה לשתף את הקורא במסעי אל 'עולמם של הילדים' ולהמחיש את תהליך התבהרותה של מפת-הדרך, עד להתגבשותה כתמונה שלמה.
תיארתי את העקרונות האבחוניים והטיפוליים המנחים אותי בקשרי עם הילדים בכלל ועם הילדים החריגים והמיוחדים בפרט, אולם במקום לתאר את המערך המגובש והסופי ואת ההנחיות המורות כיצד יש לנהוג, בחרתי לשתף את הקורא בתהליך המתמשך של חיפוש התשובות. מלאכת חיפוש זאת נעשתה מתוך עמדה של תצפית וביקורת, המלווה אותי תמיד בשולי מגעי עם הילדים והתערבויותיי בעולמם.
הרעיון המרכזי, העובר כחוט השני בכל פרקי הספר, הוא זיהויה של 'התופעה החיסונית'. תופעה זאת, המוכרת מחיי היומיום ואף מוזכרת בספרות המחקרית מזוויות שונות, מובאת כאן לראשונה כאבן-יסוד שעליה נבנית תורת האישיות החינוכית והפסיכולוגית של הילד. 'התופעה החיסונית' פירושה כאן שאישיות הילד חוננה ביכולת להיבנות מקשיים וממצוקות. כלומר שמצבים והתנסויות של קושי ומצוקה דווקא הם נושאים עמם את האפשרות להביא ברכה לאישיות הילד בעתיד.
פירוש הדבר שהתמודדות עם קשיים והתגברות עליהם מציידת את אישיות הילד בעוצמות ובכישורים לימי בגרותו, אותם לא היה רוכש אלמלא התנסות זו. מזיהוי מרכזיותה של התופעה החיסונית מתבקשת הסטתה של פרספקטיבת ההתערבות החינוכית והפסיכולוגית: אין למקד התערבות זו בביטולם של גורמי הקושי האישיותיים והסביבתיים, אלא יש לטפח בילד את היכולת להפיק את המירב לעתיד דווקא מתוך המאבק עם גורמי מצוקה אלה. במיוחד חיוני זיהויה של התופעה החיסונית לגבי הילדים החריגים והמיוחדים, שדווקא בקשייהם הייחודיים גלום הפוטנציאל לטיפוחן של עוצמות אישיות מכריעות לעתיד, שאלמלא כן, לא היו מתממשות.
הפסיכולוגיה החיסונית מתמקדת אפוא בשיפור יכולתו של הילד להפיק את מירב הברכה דווקא מן הקשיים והמצוקות של ימי הילדות, כך שיהוו הכנה חיונית לימי בגרותו.
על דרך המשל ניתן לתאר את מסע החיפושים שלי המתואר בספר זה, כמסעו של אדם המחפש אוצר יקר ערך: מגיעה לידיו מפתו של מטמון נעלם, אולם היא מטושטשת ואין בה ציוני-כיוון ומראי-מקום; בהגיע אדם זה לשטח על פי המסומן במפה, מתברר לו כי זה 'עולמם של הילדים'. הוא לומד את שפת הילדים, נעזר בהם ומתקדם צעד אחר צעד על-פי הסימנים והרמזים שמקבל מהם, עד שהוא מגיע למקומו המדויק של האוצר על-פי המצוין במפה שבידיו. כאן הוא חופר באדמה, והנה במקומו של המטמון, נחשפת לפניו רצפת פסיפס עתיקת-יומין. הוא ממרק את הרצפה ומלטשה בזהירות, ואז מתגלה לו מפה ציורית בהירה ומפורטת, בה מתואר בצורה שלימה עולמם של הילדים. ואין זה אלא אותו עולם ואותה מציאות שלמד להכיר בכל שנות חיפושיו. כך מתחוור לאדם זה כי האוצר שגילה, רצפת הפסיפס, זהה בעצם למפת-הדרך הראשונית והמעורפלת שהנחתה אותו במהלך חיפושיו, אלא שכאן התמונה צלולה, בהירה ובעלת תואם פנימי. מפה זאת מהווה את תיאור הדרך, את סיכום מסע ההתנסויות שהוא עבר עד להתבהרותה המליאה. כך חשתי אף אני שמפת עולם-הילד שגיליתי מתארת למעשה את הדרך של מסע-חיפושי אחריה.
הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית בפסיכולוגיה, המתבססת בשנים האחרונות, מבטאת את התפיסה הפסיכולוגית הקרובה ביותר לגישה הייחודית המוצגת בספר זה, ובכמה נקודות היא משיקה לה ואף חופפת אותה. למרות זאת, דומני שיש לראות ב'פסיכולוגיה החיסונית' ענף ייחודי וחדש בפסיכולוגיה של הילד ואציין שלושה נושאים מרכזיים בהם נבדלות הגישות זו מזו:
(א) התמקדות במצבי לחץ אקוטיים ויוצאי-דופן בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית, לעומת התמקדות במצבי הפעילות הרגילה בחיי היומיום בפסיכולוגיה החיסונית. הגישה הראשונה עוסקת בעיקר בפיתוחם של כישורי התמודדות, לקראת מצבי לחץ קיצוניים. למשל: שהייה במקלט בשעת הפגזה; הכנת האישיות לקראת הגיוס לצבא; הכנה כנגד חרדת בחינות; שיפור יכולת ההתמודדות עם מצבי מצוקה ואסון, כגון פטירה של אדם קרוב, תאונה, גירושים במשפחה ועוד. הפסיכולוגיה החיסונית לעומת זאת, עוסקת דווקא ובעיקר בהכרעות הקטנות המלוות את העשייה היומיומית.


(ב) ההתייחסות ל"חיסון" ול"התחסנות" בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית מופנית בדרך-כלל למרכיב מסוים בלבד מתוך המשמעות הכוללת של מונחים אלה. גישה זאת מדגישה בעיקר את ההיבט של התחזקות והתחשלות כפועל יוצא מן המאבק בקשיים. מרכיב זה אכן כלול בתופעה החיסונית, אולם, גישה זאת אינה ממקדת דיה את היכולת המהותית של אישיות הילד להיבנות ולצמוח דווקא מתוך ובזכות הקשיים הניצבים בדרכו. הפסיכולוגיה החיסונית מזהה ומדגישה את ייחודה ומרכזיותה של תופעה זאת בחיי הילד. אין היא נאבקת לביטול הקשיים אלא רואה את הברכה הפוטנציאלית שבהם ומנסה כאילו להתידד איתם. לכן ההתערבות והסיוע שלה אינם באים לרפא את החולי ולתקן את הליקוי, אלא לעזור לאישיות לצמוח דווקא בזכותם. לאור זאת, היא מנסחת את 'העיקרון החיסוני' כנתון מרכזי באישיות, שאמור להנחות כל עשייה חינוכית וכל התערבות פסיכולוגית. כן חושפת הפסיכולוגיה החיסונית את הכוחות המרכיבים את הכושר החיסוני הטבעי ומהווים את מערך החוסן הטבעי של האישיות.
לסיכום, כוונתי בספר זה היתה להציג תורת אישיות הוליסטית, שיטתית ומושכלת, המבוססת על תצפית והתנסות, ומציגה רציונל שונה וחדש להתערבות החינוכית-
פסיכולוגית המקובלת.


בחלק הראשון של הספר מובאות התנסויות אישיות ראשוניות שלי, שקדמו לזיהויה של 'התופעה החיסונית'. התנסויות אלה חיזקו בי את העמדה הפנימית האינטואיטיבית לדבוק בהליכה על-פי מפת החיפושים הראשונית.
בפרק הראשון מתואר המפגש הקצר והנאיבי שלי עם עולמם של חולי-הנפש. מהתנסות זאת למדתי, כי ניצוצות של שפיות ממשיכים לנצנץ ולקרוא לחילוצם אף ממעמקי שלטונו העריץ של השיגעון; נוכחתי, שגם במצבים הקיצוניים של התקף השיגעון נותרים איים של תודעה צלולה ונורמאלית, אליה יש לנסות לחבור ואותה יש לחזק.
בפרק השני מתוארת התנסותי בעבודה עם ילדים עבריינים, שנסיבות חייהם החיצוניות הקשות מחצו כביכול את אישיותם, והיא כאילו 'התעקמה' תחתם. במגעי עם ילדים אלה נוכחתי, כי "כוחות הרוע" הנוקשים והכבדים, הפועלים על אישיותם הם כמעין נתון-טבע עיקש, שאין כמעט אפשרות לשנותו. כך מתחדדת בפרק זה השאלה: כיצד ניתן בכל זאת לשפר את כושר העמידות וההתמודדות של ילדים אלה ולהקל על הישרדותם כבעלי אישיות ייחודית, על-אף תנאי חייהם הקשים?
החלק השני של הספר מתאר את התהליך ההדרגתי של חשיפת המפה השלימה של כוחות-החיסון באישיות הילד ושל דרכי פעולתם.
הפרק הראשון בחלק זה דן בריבוי צורותיה ומשמעויותיה של תופעת החוסן וההתחסנות של האישיות. אני מגיע למסקנה כי בשורש המונח 'חוסן', אף שהוא מורכב ורב-משמעי, ניתן לזהות מכנה-משותף לכל גילוייו. לפי ממצאי, המשמעות הבסיסית והרחבה ביותר של 'חוסן' היא: היבנות מקושי. דומני שמשמעות זאת הינה בלעדית לשפה העברית, ובשפה האנגלית, למשל, אין ביטוי מקביל לו או בעל משמעות דומה. כדי בכל זאת להיות נאמן למשמעותו הייחודית של המונח, אני מתרגם גישה זאת לאנגלית כ-Mental Immunity .
בפרק השני מתואר מצע-רקע להבנת משמעותו וייחודו של 'עולם הילדים' בהתייחסותו ל'עולם המבוגרים'. הפרק מבוסס על התייחסות למציאות חיי הילד מתוך הפרספקטיבה של זיהוי 'התופעה החיסונית', אשר עוררה אותי לאתר ולהגדיר מחדש את התנאים הממשיים שבהם מתנהלים חיי היומיום בעולם הילדים.
בפרק השלישי מנוסחים ארבעת הממדים החיוניים, המהווים את עיקרו של 'האבחון החיסוני'. כל אחד מממדים אלה מהווה השלמה והוספת היבט של עומק לאבחונים הפסיכולוגיים והחינוכיים המקובלים. חשיבותו של 'האבחון החיסוני' נעוצה בכך שהוא מקנה מתודת אבחון, המאפשרת להתייחס לאישיות הילד מתוך פרספקטיבה הוליסטית ורב-ממדית.
חלקו השלישי של הספר מציג את המערכת החיסונית הכוללת ודן בפירוט באיפיונו של כל אחד ממרכיביה.
בפרק הראשון מובא תיאור מפורט של התהליך שבו נחשפה לפני מרכזיותה של התופעה החיסונית באישיות הילד, תוך כדי מגעי ומפגשי עם הילדים.
בפרק השני, אני מגדיר את 'העיקרון החיסוני' כחוק כללי של תהליך צמיחת האישיות, על-ידי מימושו של האפקט החיסוני. על רקע זה נחשף ומתואר 'הכושר החיסוני' של האישיות. כושר זה הינו, כפי שמתברר, מרכיב אישיותי חיוני ביותר מבחינת יכולת הילד להכשיר עצמו לקראת חייו בעתיד כבוגר, מתוך החוויות של עולם ילדותו.
בפרק השלישי אני מביא את המיפוי המפורט של מרכיבי 'הכושר החיסוני'. מערכת זאת כוללת, לפי ממצאי, שבעה 'מערכי-חיסון', שכל אחד מהם מתייחס לתחום קשיים ספציפי, משל היה חייל מסוים ב"צבא הגנת האישיות". את המערכת הכוללת של הכוחות המרכיבים את הכושר-החיסוני אני מכנה 'מגן החסינות'. בשלב זה מתבהרת התמונה הכוללת של האישיות ומתברר הקשר בין היפגעות והיחלשות איבר או כוח מסוים ב'מגן החסינות' לבין ההתנהגות הבעייתית והחריגה של הילד. לבסוף, נעשה ניסיון לפרש את מפת-הפסיפס שנחשפה מבחינת היותה מצע לתורת אישיות כללית.
ספר זה מבוסס על אוריינטציה פסיכולוגית הוליסטית להבנת אישיות הילד. גישה זו תבעה ממני להשתמש במערכת המושגית באופן שונה מן המקובל בתיאור ובחשיבה המחקריים. לשם כך פיתחתי מתודה ייחודית של שימוש במושגים שכיניתיה 'עמעום מושגי', והיא מושגת באמצעות טכניקה מיוחדת שקראתיה 'עיבוי סמנטי'. אולם נושא מתודולוגי זה אינו תנאי הכרחי להבנת הספר ולכן צירפתי אותו כנספח.
ניתן לסכם כי ספר זה מציג את תהליך גיבושה של הגישה החיסונית בפסיכולוגיה של הילד, תוך התמקדות בבעיות המציאות היומיומית הממשית של הילדים בכללם ושל בעלי הקשיים בפרט. על רקע זה מתוארים ומומחשים עקרונותיה של ההתערבות החיסונית בתחומי החינוך, הייעוץ והפסיכולוגיה. אני מקווה שמחנכים, מורים בחינוך המיוחד, פסיכולוגים ואף הורים לילדים יוכלו להסתייע בחשיפתה זאת של 'התופעה החיסונית' בחיי הילד.


ובכן, הספר מציג בפנינו, הורים ואנשי חינוך, את האתגר להעשיר ולפתח את הכושר החיסוני הטבעי של הילד, את יכולתו הייחודית להיבנות ולצמוח דווקא מתוך הקשיים והמצוקות. בה בשעה, הספר אינו מתכוון להציע אסטרטגיית חיסון ייחודית, ופיתוחה המלא ויישומה מהווים אתגר לעתיד.


באחרונה עליי לציין, שכל קשר בין מקומות, אנשים ואירועים לבין המציאות הינו מקרי בהחלט.