מארק בלוך (1944-1886), ממייסדי אסכולת ה"אנאל", נחשב לאחד מגדולי ההיסטוריונים של המאה ה-20, אם לא לגדול שבהם. המאמרים המובאים בספר זה מציגים את הגותו בבהירות רבה ובשפה קולחת: כיצד עובד ההיסטוריון? מהי עדות מהימנה ומיהו העד האמין? מדוע נוצרות ידיעות שווא בזמן מלחמה וכיצד הן נפוצות? מה מקומה של ההשוואה בהיסטוריה וכיצד להשתמש במתודה ההשוואתית? מה התועלת בהיסטוריה, אם יש לה תועלת כלשהי, ומדוע חקר העבר הרחוק רלוונטי להבנת ההווה? ייחודו של מארק בלוך בהצלחתו לשלב באופן פורה בין מחקר היסטורי אמפירי וקפדן לבין ניתוח אפיסטמולוגי רפלקסיבי של עבודתו כהיסטוריון. "היסטוריון בבוקר ופילוסוף בערב", כך תיאר מארק בלוך את עבודתו שלו.
המאמרים המובאים בספר זה נכתבו בשלבים שונים בחייו של בלוך ומובאים לפי סדר כתיבתם. הראשון ניתן כהרצאה בשנת 1914 לפני תלמידים ומורים בבית ספר תיכון שבו לימד בלוך ערב מלחמת העולם הראשונה. האחרון נכתב בהיותו לבוש מדים במלחמת העולם השנייה, ונועד לשמש מבוא לספר שלא ייכתב. אפשר לעקוב באמצעותם אחר התפתחות הגותו של בלוך והתרחבות אופקיו הרוחניים.
ב"הרהורים של היסטוריון על ידיעות השווא של המלחמה" מנהל בלוך דיאלוג עם הפסיכולוגייה הניסויית. ב"לקראת היסטוריה השוואתית של חברות אירופיות" הוא מתעניין בבלשנות, וב"מה לצפות מההיסטוריה" מנתח בלוך מחזורים בהיסטוריה כלכלית, מוניטארית, ארוכת טווח. סקרנות זו מונעת על ידי מושא המחקר ההיסטורי: האדם. בעקבות פוסטל דה קולאנז', חוקר יוון הקלאסית, יצהיר בלוך ללא לאות: "ההיסטוריה אינה מדע העבר כולו, אלא היא מדע האדם בעברו".
לספר מצורפת הקדמה מקיפה על מארק בלוך, מאת ד"ר יעל דגן, אשר בוחנת את תולדות חייו של ההיסטוריון וממקמת את יצירתו ההיסטוריוגרפית בהקשר של המאורעות והמוסדות המכוננים של חייו.