“לספר הזה יש משהו שאין בספרים אחרים שקראתי. מן כתיבה עם אווירה שאני לא מכירה וסוג של עלילה שאני לא יכולה לשייך לאף ז'אנר מלבד- ספרים שממש כיף לקרוא כי הם סוג-של מצחיקים אבל גם פשוט שובים שכאלה.
וזה מגניב (וזה כזה תיאור צפוי של צעירה שקוראת ספרים של פעם), נהנתי ממש ודיי נכנסתי לזה.

הספר הזה לא מתיימר למכר אותך לשאלות על מה יקרה בהמשך ולמשוך אותך לקרוא אותו בכל שנייה פנויה, לכל אורכו אתה פשוט נהנה ממה שכתוב, ומה שכתוב כתוב טוב ובסגנון שאני ממש לא הייתי רגילה אליו או היכרתי באופן כללי,אז מצאתי את עצמי קוראת את זה באמת, בלי לקוות שבשלב מסויים זה יגמר ואני אסמן על זה וי (כמו שלפעמים קורה לי עם ספרים שכבר התחלתי, ע"ע "על הפיקחון").

אבל מה, הביאורים (הכוכביות הקטנות בתחתית הדף ) שנוספו במהדורה החדשה של "היינו" קצת עיצבנו אותי, הרבה פעמים הם באמת ביארו לי דברים שבאמת-באמת לא היה לי מושג מה הם ולפעמים הם גרמו לי להרגיש שמזלזלים במידת חוסר הידע של הנוער של היום.”