“אמ;לק: מחזה די מרתק, גם אם יש בו מספר פגמים.

המחזה מעבד את הקונספט הכללי של מיתוס אדיפוס למצרים העתיקה, ובמקום ההתמקדות של סופוקלס ברצח האב והנישואין לאם, מתמקד באדיפוס בתור שליט שבא "יש מאין" לאחר שהוא מביס את הספינקס.

די קל להבין את האלגוריה הברורה לנאצר, שהשתלט על מצרים כקצין צבא שנתפס כגיבור מלחמה מבריק מול שלטון מסואב ובלתי יוצלח.
האלגוריה לנאצר נמשכת עם תיאור ההתמדדויות שלו עם ה"מפלצת", שלא נעים לי להגיד, אבל אני די בטוח שהיא מדינת ישראל בפרט וכוחות המערב במרחב בכלל.

ההשקפה של סלאם על דמות המנהיג של אדיפוס מעניינת - מצד אחד הוא מנהיג כוחני ועצמאי, ממש לא מודל דמוקרטי אמיתי, הוא מפעיל מנגנון תעמולה עצום כלפיי העם, והוא מקבל על כך ביקורת מדמות הנביא תריזיאס בסיפור, מצד שני הוא כן שואב לגיטימציה מסוימת מהעם, אכפת לו מטובת נשלטיו, והוא לא לגמרי מודע לקנוניות שנרקמות בחצר שלו.
אני מניח שאדיפוס כאן הוא דוגמה לכך שאדם אחד, טוב ככל שיהיה, לא יכול להוביל אומה, וללא מודל דמוקרטי אמיתי לא יכול להתפתח משהו בריא.
זו תפיסה מעניינת כי זה לא משהו דוגמטי בנוסח "דיקטטורה זה רע, דמוקרטיה זה טוב", אלא "דיקטטורה זה כל הביצים בסל אחד וזה מודל שאינו בר קיימא גם אם יש כוונות טובות, דמוקרטיה היא מסורבלת וקשה אבל הרבה יותר בת קיימא לטווח ארוך."

חוץ מזה, זה מחזה מאוד מצחיק.
הסאטירה של סלאם על שלטון דיקטטורי וקנוניות חצר מכילה בתוכה משהו קפקאי, גם אם לפעמים היא מעט צפויה מדי.
יש כאן גם סצנה בה אדיפוס מתעצבן על השרים שלו שהם הפיצו שמועה שאדיפוס הוא אלוהי, והם מסבירים לו שהם חייבים שהעם יחשוב שהוא אלוהי כדי שהמודל השלטוני הזה יעבוד לאורך זמן, ובלעדיו המדינה תקרוס. זה מאוד הזכיר לי קטע מספר שיצא רק כמה שנים מאוחר יותר, "הפירמידה" של הסופר האלבני איסמעיל קאדרה. כמו המחזה הזה, גם "הפירמידה" נכתב ע"י יוצר שחי תחת משטר טוטאליטרי, והשתמש במצרים העתיקה כאלגוריה למשטר שלו. "הפירמידה" מתחיל כאשר פרעה חדש עולה לשלטון ואינו מעוניין לבנות פירמידה לעצמו, עד שיועציו מבהירים לו מדוע הפירמידה הכרחית באמת:
"הפירמידה, הוד מלכותך, פירושה בראש ובראשונה כוח. היא שעבוד, כלא, כסף, אבל במקביל גם שליטה בהמונים, הצרת אופקיהם, ריסון רצונם, שעמום ואובדן. אין לך שומר טוב מזה, פַּרְעוֹנִי. היא המשטרה החשאית. הצבא, הצי וההרמון גם יחד. ככל שהפירמידה תגבַּהּ יותר כך ייראו נתיניך נמוכים יותר בצִלהּ. וככל שהנתינים יהיו קטנים כן תגדַל ותגבַּהּ אתה, הוד מלכותך. [..] הפירמידה היא אבן הפינה של השלטון. אם היא תתנועע, הכול יתמוטט."
מעניין אם קאדרה קרא את המחזה הזה של סלאם. אני נוטה להניח שלא, ובכל זאת הם הגיעו לתובנה ואמירה משותפת, שזה מעניין.

הקריאה קולחת ביותר, קראתי את כל המחזה ברצף באמצע הלילה, התחלתי אותו ולא יכולתי להניח אותו מהידיים.

מה שכן, המחזה הזה פותח עלילת משנה ואז לא סוגר אותה באופן הולם, הוא מותיר את הדמות של אדיפוס אניגמטית למדי, והפעולות במחזה מרגישות לפעמים מהירות מדי ובלתי מפותחות מספיק.
אז זה מחזה מעניין, אבל לא מושלם.

7.5\10”