``שירת התחייה: שאול טשרניחובסקי`` הוא כרך שלישי מתוך תולדות השירה העברית מחיבת ציון ועד ימינו. מעמדו המיוחד של טשרניחובסקי כפותח - לצד ביאליק - תקופה חדשה בספרות העברית, והצדיק ואף תבע להקדיש ספר שלם ומקיף לשירתו ולמכלול הישגו, כמספר, כמחדש מונחים, ככותב שירי ילדים, כחוקר, ככותב פליטונים, ובמיוחד כמתרגם. הספר בוחן גם צדדים ביוגרפיים שיש בהם כדי להאיר את שירת המשורר, ובמיוחד את שירי האהבה שכתב. זיקתו של ``אבי האידיאליה העברית``, מחברם של הסונטות וכלילי הסונטות ``לשמש`` ו``על הדם``, לכתיבה הז`אנרית, נבדקת ברצף התפתחותה של שירת המשורר. נבחנת התקבלותו של טשרניחובסקי, המשורר-המורד, שהיה אהוב ומקובל בכל החוגים, בכל קהילות ישראל וכבש את לב חבריו המשוררים והסופרים. ריבוי ואחדות מציינים את עולמו של מי שכתב את ``לנוכח פסל אפולו``, ``חזון נביא אשרה``, מכאן ואת ``חתונתה של אלקה`` ושירי תהילה לחגי ישראל מכאן. הספר מדגיש את הסתירות הרעיוניות ומנסה למצוא להן פשר. כמו כן מוסברת נטייתו של בעל ``ברוך ממגנצא``, המחזה ``בר כוכבא`` והבלדות על שאול המלך להתמסר לעילוים של גיבורים מובסים ולראותם כמבשרי גאולה. הספר נחתם בבחינת התפיסה הפואטית של טשרניחובסקי, המשלימה את ההתבוננות ביצירתו. גישה מדעית קפדנית, לשון בהירה, והכללה שאינה מוותרת על הדגמה, חברו יחדיו כדי להענות לציפיותיו של קהל יעד נרחב ככל האפשר: חוקר, אוהב שירה, מורה ותלמיד. הכרה במקומה של שירת טשרניחובסקי במערכות החינוך, לרבות האוניברסיטאות, הדריכה את המחבר בהצגתם המפרשת והמפרטת של יצירות רבות. ``שירת התחייה: שאול טשרניחובסקי`` - חוליה נוספת, שלישית, בתולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו, מאת הלל ברזל, חוקר הספרות העברית לדורותיה, מן הראשונים במעלה.
