``תכליתו של סיפור זה היא לייפות את הרפתקאות העבר שלי, כלומר להפיק מהן יופי, לגלות בהן דבר שיחולל שיר``. כך מגדיר המחבר את מטרתו בספר זה. הוא מאציל חזות אנושית על הרע והשפל בחברת האדם. מן השפלות והכלימה הוא מפיק גאווה על חירות נועזת מאין כמוה, ומטפח אותו ייחוד המעניק לו את צידוק הקיום באמצעות האמנות. ז`אן ז`נה מעיד על עצמו: נולדתי בפרס ב19- בדצמבר 1910. הייתי בן חסות של שירותי הסעד הממלכתיים, ולא הייתה לי כל אפשרות לעלות על עקבותיהם של הורי. בנערותו נשלח ג`נה למושבת עונשין לילדים עבריינים, הייתי בן שש עשרה, וחשתי צורך להיות מוג לב, בוגד, גנב וסוטה כיון שהייתי כזה בעיני הזולת. באמצעות הכתיבה שכלל ז`נה את דמותו, כפי שנשקפה אליו מעיני הוזלת; התחלתי לכתוב כדי לכונן סדר (מוסרי) חדש ובלתי ידוע. בהתערבותו של ז.פ. סארטר זכה ז`נה לחנינה ושחרור ממאסרו הממושך. באחרית ימיו ידע חיי רווחה מסודרים. ספרו המדונה של הפרחים ראה אור בעברית בספרית פועלים 1985.