"כל הזמן שבעולם לקטוף שזיפים" הוא קובץ סיפורים נדיר, המאיר מזווית הראייה של "הגיבור הקטן" שאלות יסוד של מציאות חיינו כאן. בעיית הפליטים הערביים, הווי-לוחמים ואובדן של הורה או חבר במלחמה הם אומנם נושאים שהסיפרות העברית נדרשה להם לא מעט בעבר, ואולם הארתם כאן חדשה ומורכבת.
עלי יאסין, למשל סתת האבן הערבי המזדקן, הדמות המרכזית בנובלה הפותחת את הספר, אינו כמקובל במקומותינו, סמל מיני או נציג הטבע הטהור מסיגים של תרבות מסואבת. עלי הוא אדם בשר ודם המסתכל בתיעוב ובפחד בדמותו הנשקפת אליו במראה, אב החרד לעתידו ולכבודו של בנו מרואן, ששתקנותו וכניעותו נתפסים בתודעתו כהתגלמות כבודו שנרמס.
כעלי כן גם מושיק ב"אזכרה", דנה ב"האישה שהפסיקה לאכול" ולוני וחבריו ב"שדות תות לנצח" הם דמויות המנסות לשמור על כבודן האנושי ועל שפיותן במציאות מכוערת ואכזרית. מציאות זו מעוצבת בדרך פרטנית-מדוקדקת ובלשון פשוטה וחסכנית, ושילוב זה יוצר אווירה דחוסה ומעיקה, ששזורה בה גם נימה חולמנית-מעודנת, המסמנת את שאיפתם של הגיבורים לשלם ולטהור; שאיפה לאותו מחוז המכיל בתוכו את "כל הזמן שבעולם לקטוף שזיפים".
