וולפגנג לוץ (6 בינואר 1921 - 13 במאי 1993), ובשמו העברי זאב גור אריה, מרגל ישראלי יליד גרמניה, שפעל בשנות השישים במצרים בשליחות "המוסד", יחד עם אשתו ולטרוד. בכסות של גרמני בעל עבר נאצי, הצליח לוץ להתברג לחוגים החברתיים של צמרת השלטון המצרית ולספק למפעיליו ב"מוסד" מידע רב ערך על היערכות הצבא המצרי ותוכנית ההתחמשות שלו. במקביל גם פעל כנגד המדענים הגרמנים במצרים, אבל בסופו של דבר נלכד בידי המצרים בשנת 1965. בחקירה ובמשפט שלאחריה הצליח לוץ לשמור על מרבית פרטי סיפור הכיסוי שלו, מבלי שתחשף זהותו כאזרח ישראלי, והודות לכך ניצל מעונש מוות. הוא נידון למאסר עולם, אולם שוחרר במסגרת חילופי שבויים לאחר מלחמת ששת הימים. הם התגוררו במושב גנות כחמש וחצי שנים, שם פתח לוץ חוות סוסים. בתקופה זו כתב לוץ ספר, התפרסם כגיבור לאומי, וגם הרבה להתראיין באמצעי התקשורת ולספר על מעלליו, אולם התקשה למצוא את מקומו בחיי השגרה נטולי הזוהר וההרפתקה. ביוני 1973 נפטרה ולטרוד, שבריאותה הייתה רופפת בעקבות החקירות האלימות בידי המודיעין המצרי ותקופת המאסר, משבץ מוחי. לוץ התקשה להתמודד עם אובדן זה. הוא נישא בשלישית, ועם רעייתו עזב את ישראל והתיישב בגרמניה, שם הועסק כזבן קשה-יום עד לפיטוריו. הוא נפרד מאשתו השלישית, החליף עוד מספר בנות זוג, ונפטר בגרמניה בשנת 1993, בגיל 72. לאחר מותו הובא לקבורה בישראל.