ארי אלון חושף אגדות נסתרות המהוות גילויים אישיים ופירושים חדשים לאגדות מן המקרא ומן התלמוד. נישא על גבי אגדות אלו הוא חוצה את הקווים הירוקים, הסגולים והאדומים המפרידים בין קודש לחול ובין מזרח למערב, מנתץ אותם וסוחף אחריו את הקוראים. כתיבה שופעת דמיון, גדושה געגועים וחמלה, אפופה כאב וצחוק עד בכי וטבולה בהומור מושחז. עדינה וסרקסטית, צינית וטובת לב, לגלגנית ותמימה, מהלכת קסם על הקורא ומעוררת בו תחושה של המתקת סוד ושל שותפות לשפת הקודים המדרשית.