“"משכנה הטבעי של הצוללת הם מעמקי־הים הדוממים. ככל שהיא תעמיק רדת, כן יגדל בטחונה, ורק בתוך המחסה הנוח של מאות רגל של מי־ים מעל לראשו יכול הצוללן להיות רגוע. במעמקי־הים אין תנועה, אין שאון, פרט לזה שהוטל לשם על־ידי תהפוכות־רוחו של האדם" (עמוד 179).

רומן המלחמה "נצלול עמוק ובדומיה" שכתב קפטן אדוארד ל. ביץ' מהצי האמריקני (הוצאת מערכות, 1960),ביקש לתאר את חוויית השירות במלחמת העולם השנייה ה מנקודת המבט של אנשי צוללת אמריקנית הפועלת באוקיינוס השקט כנגד היפנים. מחבר הספר, שפיקד במלחמה על צוללת שכזו ועוטר מספר פעמים על אומץ לבו, כתב אמנם רומן בדיוני אך הוא מבוסס היטב על חוויותיו שלו. בהקדמה למהדורה העברית כתב עורך מערכות כי "זהו גם רומן־מלחמה – וגם תיאור מציאותי של סדרת אימונים ומסעות, קרבות, טכסיסים ותחבולות, בתולדותיה של צוללת המסמלת מגמות־פעלו של ה"צי התת־מימי", הכובש בדורנו את השליטה בימים. הסיפור, המשובץ דמויות־אנוש חיות ופועלות, מרתק את הקורא; אך הוא גם מלמדו לא־מעט, לגבי ההויה וההווי של אנשי־צי־המצולות, דפוסי־היחסים ובעיות השליטה־הפיקודית בתוך ספינה סגורה ובודדה זו, הן בשלבי גיבוש־הצוות והן בשלבי המאבק־הגורלי" (עמוד 5).

גיבור הרומן והמספר הינו לויטננט־קומנדר אדוארד ג׳. ריצ׳רדסון בצי האמריקני המפקד על הצוללת וולרוס. סגנו הוא לויטננט ג׳ים בלדסו. על השניים מוטל לפקד על הצוללת במשימות שונות בלב השטח שבו פועל לבטח הצי היפני. בין השניים ישנה ידידות קרובה אך גם מתח לא מבוטל משום שריצ׳רדסון סירב להמליץ על בלדסו כמתאים לפקד על צוללת משלו. יחד עם צוות הספינה מתמודדים השניים עם אימי המלחמה במעמקים, עם עקת הקרב, המתח, הקושי וגם עם דילמות פיקודיות לא פשוטות. ספר מותח ומרתק לקריאה.”