הספר מבוסס על פסקי הלכה וברורים הלכתיים שכתב מרן הרב זצ"ל בנושאי יסוד בתחום הרפואה. חלק מהמאמרים הכלולים בספר כתב מרן הרב זצ"ל בהיותו הרב הראשי לישראל, כמענה לצורכי השעה. התפתחותם של שיטות ריפוי חדשניות וחידושים בתחום המדע יצרו אפשרויות מבטיחות להארכת חיי אדם ולשיפור איכות החיים, אך הם היו כרוכים בבעיות הלכתיות סבוכות וקשות. בפסקיו הראשונים והחדשניים, תוך ברור הלכתי מעמיק ומתוך ראיה ממלכתית, סלל מרן הרב זצ"ל את הדרך להשתלת אברים במדינת ישראל, להפריות מלאכותיות, הקמת בנק עור להשתלות, ועוד. מאמרים נוספים עוסקים בברור הלכתי ומוסרי בסוגיות יסוד אוניברסליות בתחום הרפואה, כגון: המתת חסד, אחריות הרופא על חיי החולה, ועוד. מאמרים אחרים נוגעים בסוגיות רפואיות שהן ייחודיות לחיים במדינת ישראל, כשהקו המנחה שבהם הוא התייחסותו הממלכתית של מרן הרב זצ"ל, ממלכתיות שאיפיינה את דרכו והנהגתו מקום המדינה ועד אחרון ימיו, ולפיה על עם ישראל היושב בארצו במדינה ריבונית משלו לקיים מערכות חיים מתוקנות ומעודכנות, מבלי להזדקק לעזרה של נוכרים בשל צורך הלכתי. כל זאת לאור ההלכה, מבלי לסטות ימינה אוש מאלה אף לא כקוצו של יוד, כדבריו של מרום הרב זצ"ל: "... בכוחנו להוכיח קבל עם ועולם שהכתוב 'וחי בהם' מתגשם להלכה למעשה." כך נתבררו נושאים כגון: למוד אנטומיה בבי"ס לרפואה, נתיחת מתים, שביתת רופאים ועוד. חלק מהמאמרים הם תשובות לשאלות שנשאל מרן הרב זצ"ל ע"י גורמים רשמיים או אנשים פשוטים פרטיים.