"זה היה רק לקפה", הוא אמר לאיילת, הופך בשנייה את הפיצוץ המחריד שאירע בבית הקפה לפיצוץ שהרעיד את חייה, מרסק באחת את האמון והביטחון שהיו מנת חלקה עד אותו הרגע.
רק לקפה, רומן קולח ומעורר הזדהות, שמפגיש את הקורא עם מארג אנושי מגוון, מחבר בין נועה, כתבת מצליחה בעיתון מקומי, נשואה ותיקה בשנות הארבעים לחייה, לבין כמה דמויות: איילת, חברת הילדות; יוליה, הסוכנת האיטלקייה, חברתה מימים סטודנטיאליים וליילה, עוזרת הבית הערבייה, שנכנסת לביתה ופותחת לפניה צוהר לעולם בלתי מוכר.
יחד נשזרים חיי הדמויות אל תוך סיפור עלילה ישראלי אנושי, אשר חושף את הקורא לאירועים, מחשבות, פחדים ותשוקות שנוגעים ללבם של רבים מאתנו עד לסיום הבלתי צפוי.
זוגיות ואהבה, חברות, נאמנות ובגידה, שייכות וביטחון, התרסקות ותקווה נשזרים שתי וערב בסיפור עלילה הלקוח הישר מהמציאות שבה אנו חיים.
ככה סתם באמצע החיים, ללא כל הכנה מוקדמת, מתרחשים אירועים דרמטיים, שמזעזעים את אמות הסיפים של חיינו, מעוררים בנו הרהורים על תכלית קיומנו, על גישתנו המקובעת לדברים ועל הצורך בשינוי.
רונית דורון, נולדה בירושלים בשנת 1964 ומתגוררת בשוהם. במשך שנים עסקה בכתיבת ספרי לימוד באזרחות ובניהול פדגוגי של תללי"ם- עמותה לתמיכה לימודית בילדים חולים. כותבת טור אישי "ימים שכאלה" בעיתונות מקומית. סיפרה הראשון להתעורר לחיים ראה אור בשנת 2002 בהוצאת חלונות.