האם נשאו אנשי ארץ-ישראל את ניצולי השואה "עלי שכם", כמאמר השיר, או שניצולי השואה הם שעמסו על כתפיהם הדלות והשבורות את מפעל ההגירה הגדול, שהיה שדה המאבק העיקרי של הציונות בשנים שבין סוף מלחמת העולם השנייה להקמת מדינת ישראל?
ההגירה היהודית המחתרתית לארץ-ישראל ("העלייה הבלתי-לגאלית") שהניעה בשנים 1945-1948 כשמונים אלף יהודים, רובם ניצולי שואה, לעבר חופי הארץ והפרשיות הגדולות של מפעל מאורגן זה, כגון "לה ספציה", "אקסודוס" וספינות "הפאנים" היו, זה כבר, לפרקי יסוד בסיפור התקומה היהודי. ב"זהבם של היהודים" בוחנת המחברת את האירועים הללו מחדש, בהקשרים שונים ועל סמך תיעוד שלא נחקר עד כה, וכן על סמך פרשנות חדשה, אחרת, למסמכים מוכרים שנדונו כבר בהיסטוריוגרפיה הציונית.
בהקשר הרחב יותר, חוקר הספר את טיב הקשר שקיימה הציונות הארץ-ישראלית עם השואה, עם הגולה היהודית, עם דמות "היהודי" שניסחה לעצמה ועם היהודי שבתוכה, והשימושים הפוליטיים שעשתה בהם לצרכי תקומתה.
ספרה המקורי של ההיסטוריונית ד"ר עדית זרטל מציע ראייה חדשה ונועזת של פרק מרכזי בהתגבשות הנוכחות היהודית בארץ ובעיצוב הזיכרון והזהות של קהילת המהגרים הישראלית שיש לה זיקה גם לאירועים ולשאלות של הזמן הזה.