השנה היא 1983, המקום הוא לאגוס, ניגריה. ברחובותיה של עיר שסועתמאבקים ומעמדות, מנסה אלוויס בן השש-עשרה, נער שחור ויתום, להיאבקעל קיומו כדי לשרוד בעולם בלתי מתפשר של ניגודים. אלוויס מנסה אתכוחו בחיקוי דמותו של אלוויס פרסלי,אך יותר מאשר פרנסה הוא מביאעל עצמו את חמתה של החברה הסובבת אותו - חברה שמרנית,אורתודוכסית, הרואה ביוצא הדופן אויב ובאמנות סוג של נשק מחתרתימערבי.ניחוחות ניגריה וקצב הריקוד האקזוטי משתלבים לסיפור מגרה חושיםויצרים, המתרחש בארץ לא נודעת - עלובה, מגוחכת, מושחתת, דלה ובעיקר אנושית. אבאני כתב רומן רגיש, מריר ואכזרי. זהו סיפור התבגרות,סיומו של חלום. חלום של ילדות עשוקה הנעור למציאות מסויטת של העולם השלישי."אלביס שלף ממנה ספר של דיקנס, 'בין שתי ערים', הספר החביב עליו,וקרא את השורה הראשונה: 'זה היה הטוב שבזמנים, זה היה הרע שבזמנים.'הוא חייך וסגר את הספר. זה התיאור המושלם של החיים בלאגוס, חשבלעצמו."