“הטקסט הרוסי הספרותי הלא דתי הקדום ביותר שהשתמר עד ימינו ממה שהבנתי. שירה אפית קצרה (או בלדה ארוכה..?) משלהי המאה ה12, שמתארת קרב (אקטואלי לזמן השירה) של אציל רוסי נגד פולשים ממרכז אסיה, הכישלון בו, מאסרו של האציל ובריחתו מהשבי, יחד עם קינות של המשורר על רוס של ימי עבר וההידרדרות בימיו שכל הפרשייה מייצגת. זה טקסט כמעט אידאולוגי שקורא לאחדות, מבקר החלטות פוליטיות וכו'. מעניין לקרוא את הרעיונות של המשורר האנונימי על רקע ההתנהלות הרוסית במאות שחלפו, ובייחוד בימינו. זה כמעט כאילו מדובר בפציינט אפס של האובססיה הרוסית למדינה חזקה והחרדה מפני הזר.

קודם כל אני רוצה להודות לאריה סתיו על כך שהוא בחר לשים את התרגום העצום, הנהיר והיסודי שלו (כולל מבואות נרחבים, הערות, תרגומים של טקסטים היסטוריים מהתקופה כנספחים, ומסה על השירה מתקופת ברה"מ.) באינטרנט, לקריאה חינמית! תיכנסו לאתר שלו (poetrytrans.com), יש שם עשרות תרגומי שירה עתיקה שהוא ביצע.
מה נגיד על נדיבות כזו גדולה? רק שאם סתיו יתחיל מימון המונים לתרגום נוסף בשרשרת המונומנטלית שלו (הוא לא תרגם שירה כבר יותר מעשור, אחרי תרגום כמעט בלתי פוסק בעשור הראשון של המאה.) אני אהיה הראשון שיכניס יד לכיס.

אז מה לגבי השירה? מרתקת.
זו השירה האפית הראשונה שאני קורא (אם לא מחשיבים את הקטעים הקצרים בתנ"ך שמכילים כזו) והיא די ידידותית למשתמש המתחיל מפאת אורכה הקצר יחסית והתרגום הנהיר של סתיו.
התרגום שלו לא מרדד את השירה הזו לשפה נמוכה, אבל כן מאפשר לקורא עברית בן ימינו להבין אותה (בניגוד לתרגום שטשרניחובסקי עשה לה בזמנו), גם אם הוא נאלץ לבדוק במילון פעם בכמה עמודים, וכמובן להתייעץ בהערות של סתיו כדי לעקוב אחרי הדמויות, האירועים, והקונטקסט התרבותי.
מה שכן, אני חייב להגיד שהקריאה הייתה מעניינת יותר כאיזו הצצה אנתרופולוגית לתרבות, היסטוריה ועולם אבודים מאשר כחוויה ספרותית, אז קחו לתשומת לבכם. זה לא ספר עלילתי, זו יותר קריאה עיונית על ההיסטוריה של רוס סביב תקופת השירה. אם אתם לא מעוניינים לקרוא ספר היסטוריה, זה לא בשבילכם. זו לא שירה אפית מיתולוגית אלא כזו שנטועה עמוק בתקופה שלה, גם אם יש בה פה ושם אלים פגניים, אין בה על טבעי חוגג ומיתולוגיה כמרכז.

7 \ 10”