כל הלילה שכבתי במטה, עיני פקוחות, בוהה בתקרה וחושב על כל מה שעבר עלי בחדשים האחרונים, מאז שאבא הניח ידו על בטנה של אמא וקרא: ``אמא מכינה לכם הפתעה!`` הריונה של אמא נפל עלי כרעם ביום בהיר. עד אז לא העליתי בדעתי שהורי משתוקקים לילד נוסף. עד אז חשבתי ששני ילדים זה מספיק. וככל שחלפו ימים, שבועות וחדשים, הריונה של אמא שנה את ארח חיינו, כפה עלי התחיבויות ותפקידים, ואני מצאתי את עצמי בתוך מערבלת שבה גועשים שמחה לצד עצב, קנאה לצד אושר. נ.ב. דבר אחד ברור מעל לכל ספק. כאשר התינוק יולד, הוא יהיה הצוציק או הצוציקית של המשפחה. סוף סוף יהיה בבית שלנו מישהו נמוך ממני!