צעדים מהירים התקרבו אל התא החשוך שבו התחבאתי, וכל גופי רעד. אצבעות חזקות לפתו את צוארי כמו צבת והשנים שלי נקשו, מנגנות קונצרט של בהלה. לא היה לאן לברוח, לא יכולתי להימלט, ובניגוד לרצוני הרגשתי שאני נגרר. מישהו דחף אותי לתוך מנהרה והכריז: ``מצאנו את החבלן!`` האם התאור הזה נשמע לכם דמיוני, כלקוח מאיזו אגדה? אני נשבע לכם - זה, בדיוק, מה שקרה קצת אחרי שגילי ואני עלינו לספינת שודדי הים... בבטן הספינה, כשניסינו לפענח את התעלומה, עברו עלינו רגעים לא מעטים של מתח וחרדה. אבל מה אני אגיד לכם? זאת היתה חויה! נ.ב אני לא רוצה להרוס לכם את המתח, אך אל תגזימו בדאגה. לסיפור הזה יש סוף טוב. אם לא הייתי יורד מהספינה בריא ושלם, איך הייתי יכול לשבת ולכתוב על כל מה שקרה?
