באפריל 1945 כשיוסי עופר, אז הנער הנריק הרש, שוחרר ממחנה כפייה בגרמניה, שם עבד בהרכבת כנפיים למטוסי "פוקה וולף" של הלופט וואפה הגרמני, נשבע לעצמו שיום אחד יטיס בעצמו מטוס קרב. שש שנים אחר - כך התגשם חלומו כאשר באפריל 1951 במקום הטלאי הצהוב עוטר חזהו בכנפי טיס של חיל האוויר הישראלי במסדר הסיום של קורס הטיס הראשון, שהתחיל והסתיים בארץ, כמסופר בסיפורו "שחרור".
סיפורי הספר "מאלף החלומות" שואבים את נושאיהם ממכלול חייו העשירים של מחברם: ילדות בחיק משפחה חמה ואוהבת בעיר הולדתו בהונגריה; נער בשואה, שבה נספו אמו ואחותו ועקבות אביו, שגויס לצבא ההונגרי, אבדו במלחמה; קורותיו ומעלליו כטייס בחיל האוויר וכקברניט באל - על; ומקץ שנים, כישראלי וכבעל משפחה ואב לילדים, השב לבקר באירופה, "כדגי הסלמון", בסיפור בשם זה, השבים אל נהרות המים המתוקים ביבשת.
יוסי עופר (2003 - 1929) עלה ארצה ב-1946 - וגויס לגולני ב-1947. מאוחר יותר סיים קורס טיס והיה מדריך טיסה, מפקד טייסת ונספח אווירי באנגליה. ב-1969 הצטרף לאל - על וטס כקברניט עד צאתו לגמלאות. על תקופה זאת בחייו כתב בספריו "מתא הטייס" ו"זוהר הארגמן" שהופיעו בשנות ה-70, וב"רשאי להמריא" שהופיע בשנות ה-90. בשנים האחרונות החל לחלוק את סיפור חייו ואת השקפתו ההומניסטית עם קבוצות במסגרת יד ושם ומוסד משואה. כן היה בין מדליקי המשואה לזכר ששת המיליונים בשנת ה-50 למדינת ישראל. אף על פי שנותר הומניסט ואופטימיסט עד הסוף, לא זכה לראות את ספרו זה רואה אור. במאבקו האחרון הכריעה אותו מחלת הסרטן.