“שלפתי את הספר הזה מהמדף ושם המחבר – גלעד עברון נראה לי מוכר ואז נזכרתי שהוא כתב בעיקר מחזות
ושראיתי לפחות מחזה אחד שלו או שניים שהוצגו בהבימה או בקאמרי...
בכל אופן מדובר פה בספר עם שישה סיפורים שכמעט ואין שום קשר ביניהם!
אני חושב למשל על אליס מונרו שכל סיפוריה עוסקים בהוויי משפחות באזור מסוים בקנדה...
אז כאן זה אינו המקרה.
וגם איכות הסיפורים בעיניי שונה בתכלית הם רחוקים מלהיות מקשה אחת...
סיפור אחד עוסק למשל במשפחה ערבית ביפו
סיפור אחר בהתנהגות הצבא בשטחי יהודה ושומרון. אבל ישנם שם גם שני סיפורים
מההוויי של ישראלים בארצות הברית אותם אהבתי יותר! אולי מכיוון שגם לי הייתה פעם "תקופה אמריקנית" זמנית כזו
והמחבר שחי גם הוא שם תקופה מסוימת יודע היטב מן הסתם על מה הוא מדבר...
לצערי הלך גלעד עברון לפני כמה שנים לעולמו בגיל צעיר מדי וחבל.
והספר הוא חומר קריאה מעניין למדי בייחוד לאוהבי סיפורים קצרים...”